בידספיריט | חסידות – דפוס ראשון: 'עצי

חסידות – דפוס ראשון: 'עצי חיים' - סיגט, תרפ”ז; עותק מפואר ומיוחס; חותמות אדמו”ריות - “…תודה וברכה לאנשי עיר סיגוט… אשר קבלו אליהם באהבה כאיש אחד בלב אחד את כבוד גיסנו הבן יקיר… מו”ה יקותיאל יהודה טייטלבוים שליט”א, למלאות מקום אבותינו הקדושים…” עצי חיים על התורה, שני חלקים – חלק ראשון על דרך האגדה וחלק שני על דרך הדרוש, מאת האדמו”ר הגה”ק רבי חיים צבי טייטלבוים מסיגט, אבי ומייסד שושלות האדמו”רים לבית סאטמר וסיגט. נדפס בסיגט, תרפ”ז [1927]. מהדורה ראשונה. לפנינו מהדורתו הראשונה של עצי חיים על התורה, ספרו של אחד מגדולי אדמו”רי הונגריה ומייסד השושלות החסידיות החשובות ביותר: רבי חיים צבי טייטלבוים מסיגט, אבי אדמו”רי סאטמר וסיגט. בראש הספר הקדמת “בני המחבר הקדוש”, שנכתבה ככל הנראה בידי חתניו הגדולים:  הגה”ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם מצ'ישינוב, והגה”ק רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג. בהקדמה זו הם מברכים את גיסם, בן המחבר, לרגל עלותו לכהן פאר על כס אבותיו הקדושים ברבנות העיר סיגט. עותק מפואר ושמור ביותר, נדפס על נייר עבה ואיכותי. כריכת חצי־עור מקורית במצב מצוין, עם הטבעות נאות בכריכה ובשדרה. בשער ובדפים נוספים חותמות הבעלות של האדמו”ר הגה”ק רבי חנוך העניך טווערסקי מראדומישל זצוק”ל. [2], קכ”ז; [1], נ דף. 24.5 ס”מ. מצב טוב מאוד. חותמות רבות. ביוגרפיה: הגה”ק רבי חיים צבי טייטלבוים מסיגט (תר”מ–תרפ”ו),  מגדולי צדיקי הדור וממנהיגי יהדות הונגריה. נולד לאביו הרה”ק בעל קדושת יום טוב, נכדו של הרה”ק בעל ייטב לב, מן השושלת ההונגרית־חסידית המרכזית והחשובה ביותר. נשא לאשה את בתו של הרה”ק רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט, בן הדברי חיים מצאנז. היה תלמיד מובהק לאביו הקדוש ולצדיקי הדור: הרה”ק משינאווא, הרה”ק מגורליץ והרה”ק מהר”י מבעלזא. נודע כגאון מופלג, אשר העידו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו. רבבות נהרו אליו, העמיד תלמידים למאות, והיה מגדולי האדמו”רים בדורו. חתנו בזיווג ראשון היה האדמו”ר מקלויזנבורג זצוק”ל. אחיו הצעיר הוא הגה”ק רבי יואל טייטלבוים אב”ד סאטמר זיע”א, בנו הרה”ק רבי משה טייטלבוים, מילא מקום אבותיו כרב ואדמו”ר בסיגט, ולימים התמנה לאדמו”ר מסאטמר. אדמו”רי סאטמר בדורנו הם נכדיו הישירים בן אחר בן. הגה”ק רבי חנוך העניך טווערסקי (תרמ”ו–תשל”א), ממלא מקום אביו האדמו”ר רבי אברהם יהושע העשיל מראדומישל. משנת תרע”ד שימש ברבנות ראדומישל, ובתרע”ט נתמנה לאדמו”ר. בשנת תרפ”ד היגר לשיקגו, שם כיהן כרב קהילת “לב שמח” כארבעים שנה. חבר אגודת האדמו”רים, מרכז הרבנים בשיקגו, וחבר ועד הפועל של קרן הצלה. בשנת תשכ”ח עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם נפטר בכ”ב באלול תשל”א.