בידספיריט | ספר גבורות ה', עם הוספה

ספר גבורות ה', עם הוספה ותיקונים בכתב יד קדשו של המהר”ל מפראג - גבורות ה', על גלות וגאולת מצרים (והגדה של פסח), ספרו המפורסם של המהר”ל מפראג. קראקא, שמ”ב [1582]. מהדורה ראשונה. עם תיקונים בעצם כתב יד קדשו של המהר”ל מפראג. בין דפי הספר מספר תיקונים והגהות, שהושוו על ידי מומחה לכתבי-יד רבניים, לכתב יד המהר”ל ב'דרוש נאה' וזוהו בוודאות ככתב יד קדשו של המהר”ל (מצורף אישור). ואכן גם מתוכן התיקונים ניתן לראות כי המגיה הינו מחבר הספר. לדוגמא: בפרק י”ט (דף כו 1), לגבי ציפורה אשת משה, במקור נכתב: ”והייתה ראויה למשה שלא היה גוף קדוש ונקי כמו שהיה למשה”. מגיה המהר”ל, ומעביר קו מחיקה על המילה ”שלא” ומוסיף את האות ”ש” לפני המילה ”היה” ומוסיף את המילה ”לה”,  כך שיוצא משפט חדש ושונה בתכלית: ”שהיה לה גוף קדוש ונקי כמו שהיה למשה”. ראוי לציין כי מכיוון שהמהדורה השנייה של ספר 'גבורות ה'' נדפסה כמאתיים שנה לאחר פטירת המחבר, והתיקונים המופיעים לפנינו, שכתב בכתב יד קדשו, לא היו בפני המדפיסים ההם ולכן גם לא תוקנו. אי לכך ככל שהתיקונים משנים את משמעות הכתוב, הרי זו זכות וסגולה עצומה ונדירה, לקיים רצון צדיק, ולהוציא לאור את הספר ולסיימו במהדורה מתוקנת, ואין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה! רבינו יהודא ליוואי [ר”פ בערך - שס”ט 1520-1609], שמו מוזכר בסילודין 'המהר”ל מפראג', קיימת מסורת שלפיה המהר”ל היה צאצא של ראשי הגולה ובפרט של בוסתנאי בן חנינאי, ודרכם גם צאצא של דוד המלך. היה מגדולי הדורות ומענקי הרוח שקמו לעם היהודי. גאון בנגלה ובנסתר, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות. הגותו משלבת בין הפילוסופיה, לבין תורת הקבלה. בספרו גבורות ה' שלפנינו הוא ממצה את הגותו הפילוסופית-קבלית: ”מפני כי הוא יתברך פשוט ואין לו גדר כלל, אין דבר נבדל ממנו ואם כן הוא יודע הכל והוא יכול הכל, וכל זה מפני שאין לו גדר יוגדר בדבר מיוחד, ובשביל זה הכל נמצא מאתו גם כן”. אישיותו המיוחדת, אשר רב בה הנסתר על הנגלה שימשה כר פורה לסיפורים ואגדות על מעשיו למען יהודי פראג כגון זו על הגולם שיצר. האגדה מספרת שיצר את הגולם בעל הכוחות העל-אנושיים, כדי להגן על הקהילה היהודית מרדיפות. יש המוצאים סימוכין לכך בכתבי האדמו”ר רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב בעל ה'בני יששכר', שכתב על המהר”ל: ”שהיה ידוע כעוסק בספר יצירה, וזוכה לרוח הקודש”. האדמו”ר רבי יצחק מוורקא השווה את תורתו לתורת האר”י. המגיד מקוז'ניץ היה הוגה כל ימיו בספרי המהר”ל. וכן בעל 'השפת אמת' מגור, שיש המייחסים אליו את האמרה ש”על אדם למכור את טליתו ולקנות את ספרי המהר”ל”. האדמו”ר רבי שמחה בונים מפשיסחה, השווה בין כתבי מהר”ל לספר הזוהר. ותלמידו הרבי מקוצק עודד ללמוד את כתבי המהר”ל כדי לקבל ”שכל של גמרא”, וציווה: ”לא ללמוד בשום ספרי חסידים. רק בספרי מהר”ל”. הזיקה בין תורת חב”ד למהר”ל הינה מן המפורסמות. ידועים דברי האדמו”ר הזקן ב'עמוד השער' של ספר התניא כי הוא כתב את ספר התניא ”מפי ספרים ומפי סופרים”, ובין החסידים מקובל כי כוונתו הייתה למהר”ל מפראג. ה'צמח צדק' בספרו 'דרך מצוותך' כותב ”איש האלקים קדוש הוא הר”י ליוא מפראג”. בלוח 'היום היום' ב'שלשלת היחס' העוסק בתולדות נשיאי חב”ד, מציין הרבי הרמ”מ מליובאוויטש את ”הגאון מרנא ורבנא יהודה ליואי זצ”ל - מהר”ל מפראג - מגזע הגאונים המיוחסים לדוד בן ישי”, אשר רבינו הזקן מתייחס אליו בן אחר בן, והרבי מפרט שם את סדר היחס. הרב יוסף שאול נתנזון בעל ה'שואל ומשיב' כתב כי המהר”ל ”היה מפורסם כבעל רוח הקודש”. ה-צג [3] דף, 28 ס”מ. חסר שער ושלושה דפים ראשונים והושלמו בצילום. ההגהות בדפים: כו 1;  מד 1; מח 1. מונים לפחות 9 מילים, ועוד מספר אותיות בודדות. מצורף אישור חוות דעת מומחה לכתבי יד רבניים על זיהוי כתב היד. מצב טוב. נייר איכותי. שיקום אמנותי לשולים הלבנים. כריכת עור חדשה.   שימו לב! בפריט זה יש להוסיף מע”מ על העמלה גם לתושב חו”ל.