בידספיריט | מכתב נדיר מגאון המוסר רבי

מכתב נדיר מגאון המוסר רבי אייזיק שר ראש ישיבת סלבודקא, אל הגאון רבי מאיר ברלין - מכתב בעל תוכן פוליטי-השקפתי, נכתב כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של ראש ישיבת סלבודקא, הגאון האדיר רבי יצחק אייזיק שער, מגדולי ראשי הישיבות בדור השואה, שהשפיע רבות על עולם התורה בצורתו כיום. סלבודקא, ערב חג השבועות תר”ץ [1930]. המכתב נשלח אל בנו של גדול הדור הנצי”ב מוולאז'ין, הגאון רבי מאיר ברלין, ששינה את טעמו והפך לתומך מרכזי במנהיגות הציונית ובתנועת “המזרחי”. הרקע למכתב: בשנת תרפ”ז עלה רבי מאיר ברלין לארץ ישראל, והוכתר עד מהרה לשלל תפקידי שררה בהנהגת המדינה העומדת לקום, ביניהם: ראש הוועד הפועל הציוני, וחבר במועצת המדינה הזמנית. בעקבות מינויו לתפקידי שררה נכבדים אלו, שלח אליו רבי אייזיק שער את המכתב שלפנינו. מעניין לקרוא במכתב, כי למרות למרות שרבי מאיר ברלין פנה להשקפת עולם שונה והפך למנהיג ציוני, ובעיני חביריו הרבנים נחשב ש”החמיץ” את טעמו; לא נמנע אביר המוסר הגאון רבי אייזיק שער מלהוקירו ולהכתירו בתארים השמורים לגדולי הדור: ”הרב הגאון המפורסם הנעלה... נבון דבר גדול דעה כש”ת מוהר”ר מאיר שליט”א ברלין... להוקיר ולהעריץ גברא רבא שכמותו, גדול בתורה וביראה ובמעשים טובים לאין שיעור... ויהי כזית הודו יפרח כגפן ולפני שמש ינון שמו” !! [2] עמ' כתובים. 27 ס”מ. בלאנק רשמי. הכל בכתי”ק, בחתימתו ובחותמתו של הגאון רבי אייזיק שר. מצב טוב הגאון רבי יצחק אייזיק שר [תרל”ה-תשי”ב], גאון מופלג, מגדולי תנועת המוסר. תלמיד ישיבות הלוסק, ולוז'ין, סלוצק וסלבודקה. לאחר נישואיו עם בתו של ”הסבא מסלבודקה” רבי נתן צבי פינקל, נסע ללמוד כמה שנים בישיבת קלם. כיהן בראשות ה”כולל” בקובנא וכר”מ בישיבת ”כנסת ישראל” בסלבודקה. לאחר עלייתם של חלק מבחורי ישיבת סלבודקה להקים את הישיבה בעיר חברון, מונה רבי אייזיק לתפקיד ראש הישיבה בישיבת סלבודקה בליטא. בפרוץ השואה הוא שהה בשוויץ, משם הוא עלה לארץ ישראל והקים את ישיבת סלבודקה בבני ברק. הגאון הרב מאיר ברלין [בר-אילן; תר”מ – תש”ט], בן זקוניו של הנצי”ב מוואלוז'ין. היה רבו של רבי איסר זלמן מלצר בישיבת וואלוזי'ן. מחבר ופעיל ציוני, מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי והציונות הדתית. עמד בראש ישיבת רבי יצחק אלחנן בארה”ב, לימים ישיבה יוניברסיטי. כיהן כמזכיר המזרחי העולמי, כיו”ר הסתדרות המזרחי, הקים את הסניף האמריקני של המזרחי, וכיהן כנשיא המזרחי בארצות הברית. כיהן כיו”ר משותף של הקרן הקיימת לישראל. שימש כראש הוועד הפועל הציוני והיה חבר במועצת המדינה הזמנית. מפורסמת האמרה בשמו, שכאשר שאלוהו פעם כיצד וויתר על שם משפחה כה מיוחס: ”ברלין”, סמלה של שושלת רבנים מפורסמים, ושינה לשם חדש ובלתי ידוע - בר אילן? על כך השיב בר אילן בגאונות וולוז'ינאית: ”אני מעדיף להיזכר בדפי ההיסטוריה כ'בר-אילן' הראשון ולא כ'ברלין' האחרון”...