בידספיריט | כתב־יד על קלף – תפילות

כתב־יד על קלף – תפילות לחזן וגבאי בית הכנסת - עם תפילות “יזכור” לגדולי רבני צרפת וקהילות אירופה ותפילה לשלום המלכות. אשכנז, המאה ה־19. רישום בעלות: ק”ק בלאצהיים (אלזאס), 1897. תיאור קצר (לשורה העליונה בקטלוג): כתב־יד גדול על קלף משוח, תפילות לחזן ולגבאי בית הכנסת, עם יזכור מרגש לגדולי אשכנז וצרפת, לרבות רש”י, רבנו גרשום ומהר”ם מרוטנבורג, ועם תפילה לשלום המלכות. אשכנז, המאה הי”ט. תיאור מורחב: כתב־יד מרשים על קלף משוח, המשמש כספר תפילות לחזן או לגבאי בית הכנסת, הכולל רצף נרחב של תפילות ופיוטים לשבתות, חגים וימים נוראים, לצד סדרי ברכות מיוחדות לחיי הקהילה. בין התכנים: פיוט “לכה דודי” ו-“מזמור שיר ליום השבת”; פרק “ה’ מלך גאות לבש”; ברכת הגומל; ברכת “ברוך שפטרני” לבן בר מצוה; סדרי מי שברך לחולה, לשבת ולנותני צדקה (“מתנת יד”); ברכות ההפטרה לשבת, חגים וימים נוראים; ברכת החודש; תפילת אב הרחמים; ותפילות “יזכור” רבות ומפורטות. חלק “היזכור” כולל אזכרות לא רק לבני קהילה אחת, אלא גם לגדולי רבני צרפת וגרמניה ולחללי גזירות אשכנז לדורותיהם: מוזכרים רבנו גרשום מאור הגולה, רש”י, רבנו תם, רבינו חננאל, הריב”ש, מהר”ם מרוטנבורג, רבי שמעון הגדול, רבי פרץ, רבי יעקב בן רבי משה הלוי, רבי ישראל בר פתחיה, והקדוש רבי נפתלי (“הירצל”) בן יצחק הלוי מכפר וטלסה שמסר נפשו על קידוש ה'. עוד נכללות אזכרות נפרדות להרוגי ושרופי קהילות שפיירא (שפייר), ווירמייזא (וורמס), מענץ (מיינץ), פרנקפורט ורוב קהילות אשכנז; וכן לקדושי מדינות שוואבן, פייערן, קערינתן, אנגליה, רוסיה, פולין ועוד – תיאור כמעט מקיף של כלל קהילות אירופה. בהמשך מובאים יזכור כללי “לכל אלו שטרחו בעד הקהילות, בטלו גזירות ומוכסים ובנו בתי כנסיות”, ולבסוף תפילה לשלום המלכות, עם מקום ריק לשמות השליטים (שלא מולא). נכתב בכתב אשכנזי מרובע על 11 דפי קלף משוח (14 עמודים כתובים), בגודל כ־33 ס”מ. כל עמוד תחום במסגרת אדומה; כותרות וראשי קטעים בדיו אדום, כולל אותיות הפתיחה של פיוט לכה דודי וחלק מברכות ההפטרה והמי שברך. בכריכה הפנימית רישום בעלות: “ק”ק בלאצהיים 1897”. בעמוד האחרון ובדפי הפורזץ רישומים בלועזית. כריכה עתיקה בלויה; כתמים, קמטים, קרעים והדבקות קלות; פגיעות קלות בטקסט. מצב כללי טוב מאוד לגילו. מידות: 33 ס”מ. חומר: קלף משוח. מצב: טוב מאוד. פרובננס: ק”ק בלאצהיים (אלזאס), 1897.