בידספיריט | כתב-יד, “בכח אמונה ובטחון”; חיבור

כתב-יד, “בכח אמונה ובטחון”; חיבור שלם מאת פועל הישועות המקובל רבי זבולון המבורגר זצוק”ל - ”ואני מבקש שמי שיראה בקונטרס סיפור - שיגיד זאת בשמי ובשם ספרי, ואז יתברך בכל טוב”! (הקדמת המחבר) אוטוגרף נדיר ומקודש – כתב־היד המקורי של חיבורו הנודע “בכח אמונה ובטחון”, מאת הגאון המקובל הירושלמי רבי זבולון המבורגר זצ״ל, בעל סדרת הספרים “שערי זבול” - י״ג חלקים. [ירושלים, תשס״ב 2002]. כתב־היד משתרע על פני כחמישים ושניים דפי פוליו גדולים, כתובים בצפיפות ובכתב־ידו הרהוט והבהיר של המחבר. בכתיבה אוטוגרפית, עם תיקונים בגוף הטקסט.  החיבור שלפנינו, יחד עם יתר ספרי המחבר, נתקבלו באהדה רבה בקרב גדולי וצדיקי הדור, וזכו להסכמות חמות – ביניהם מרן הגאון מטשעבין, הגרי״ש אלישיב, הגר״ש אוירבך, הגר״ח קניבסקי ועוד. ספר סגולה: בפתח הספר המודפס הדגיש המחבר את ערכו הסגולי של החיבור, המיוסד על סיפורים ומעשים אמתיים מחיי זמננו, המחזקים את לב הלומדים באמונה ובבטחון. בהבטחתו הנדירה כתב המקובל: ”ואני מבקש שמי שיראה בקונטרס סיפור - שיגיד זאת בשמי ובשם ספרי, ואז יתברך בכל טוב”!  כתב־יד זה, מקולמוסו וחותמו של אחד מגדולי המקובלים והגאונים הירושלמים בדור האחרון, מהווה ביטוי למפגש בין עולמות הסוד, הנגלה והמוסר, בירושלים של מעלה. כ-52 דפי פוליו גדולים, 29X21 ס”מ. כתובים בצפיפות בכתב־יד קדשו של המחבר. כולל תיקונים והוספות בגוף הטקסט. מצורף תמלול מודפס. מצב כללי טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. ביוגרפיה: המקובל הירושלמי הגאון המקובל רבי זבולון המבורגר [תש”ב-תשע”ט], מחבר ספרי “שערי זבול”, בעל מופת וברכות שפעלו ישועות. מגדולי תלמידי החכמים והמסתורין בדור האחרון. נקרא על שם סבו, הצדיק הירושלמי רבי זבולון חרל״פ. למד בתלמוד תורה ובישיבת “עץ חיים”, אחר כך בישיבת טשעבין אצל הגאון רבי דב בריש ויידנפלד – שהעניק הסכמה חמה לספרו הראשון שערי זבול – ובהמשך בישיבות סלונים ומיר אצל גדולי הדור. לאחר נישואיו לריקל, בתו של הרב ישעיהו ויליאמס, השתקע במושב גמזו, שם שימש כרב וכמורה דרך במשך עשרות שנים, ומסר שיעורים תורניים עמוקים בבית הכנסת המרכזי. לצד עיסוקו בתורת הנסתר היה גם תלמיד חכם מובהק בהלכה. לאחר פטירת אביו הדפיס את חידושי תורתו בשלושה ספרים: אבני חן, עטרת משה וחידושי רבי אברהם משה. רבי זבולון נודע בפרישותו, בענוותו ובקדושתו. עסק בחכמת היד והפרצוף, קיבל קהל רב לברכה ולעצה, ורבים העידו על ישועות גדולות בזכות דברי פיו. ברכותיו נחשבו לבעלות כח רוחני מיוחד. בשנת ה׳תש״ן קיבל על עצמו אלף תעניות ”לזכות עם ישראל”, וכשהשלים את התענית האלף התמוטט מחולשה. גם בשנות חוליו האחרונות, לאחר אירוע מוחי קשה, המשיך לקבל קהל ולהעתיר ברכות. נפטר בב׳ בשבט ה׳תשע״ט, ונטמן בהר המנוחות בירושלים. חיבוריו, ובראשם סדרת שערי זבול (י״ג חלקים), נתקבלו בברכה ובהסכמות גדולי ישראל, ונחשבים עד היום ממעיינות החכמה והקבלה שבדור האחרון.