בידספיריט | נדיר ביותר! חתימת יד הגה”ק

נדיר ביותר! חתימת יד הגה”ק רבי אהרן מקויל בעל 'בית אהרן', אבי משפחת ענגעלמאן – על שו”ת מים עמוקים – ברלין תקל”ח [1778] - שו”ת מים עמוקים, מאת רבי אליהו מזרחי (הרא”ם) ורבי אליהו בן-חיים (הראנ”ח). הוצאה חדשה ע”י רבי נחמן אמשטרדם, עם הסכמות רבות מגדולי הדור. ברלין תקל”ז-תקל”ח [1778-1777].  עותק קדוש זה היה שייך להגאון הצדיק רבי אהרן אנגלמן מקויל, בעל 'בית אהרן', מגדולי צדיקי פולין ואביה של משפחה חסידית גדולה ומפוארת. בשער הספר מופיעה חתימתו היפה בעצם כתי”ק:  ”הספר שייך לי אשר חנן אלקים אותי בזה, הק' אהרן במוהר”ג [-רבי גרשון], ותפלתי להשוכן שחקים, להאיר עיני, להבין במים עמוקים, פה [...] קויל” למיטב ידיעתנו - לא נראה מעולם במכירות פומביות, ספר שהיה שייך לגה”ק בעל 'בית אהרן' מקויל! הגאון הקדוש רבי אהרן אנגלמן אב”ד קויל (תקנ”ז-תר”ה) - מגדולי צדיקי וחסידי פולין, גאון וצדיק ודרשן מופלג. ידידו הקרוב של הגה”ק המקובל רבי אליהו רוגולר מקאליש. ”בעת היותו רב בקויל היתה קויל עיר מלאה תורה” (בתולדותיו בסוף ס' בית אהרן). נולד לאביו הנגיד רבי גרשון פלאצקער (הנזכר בחתימה), נפטר בגיל צעיר, וצאצאיו נפוצו בכל ארץ פולין, ומהם חסידים מופלגים ואדירי תורה. דברי תורתו נדפסו בספר 'בית אהרן' (פיעטרקוב תרצ”א), ובסופו צוואתו ותולדותיו. בין בניו ניתן למנות את: רבי משה נפתלי אב”ד קוויל לאחר פטירת אביו שלא ע”מ לקבל פרס; רבי גרשון אנגלמן אב”ד קרושנוביץ מחסידי רבי אברהם מטשכנוב וה'שפת אמת', ”איש קדוש וטהור כל ימיו”, והשפת אמת ”כיבדו ושיבחו מאוד”; רבי אביגדור שמואל ראש ישיבה בקרושנוביץ אשר ה'אנזי נזר' כינהו: ”הצדיק הגדול מפולין”; הגביר האדיר רבי ישכר יעקב - תורה וגדולה עצומה התאחדו על שולחנו, וכתבו עליו: ”בלי שום גוזמא אפשר לאמר כי מי שלא ראה בזמן הזה הדר כבוד בית רבי יעקב ענגעלמאן לא ראה כבוד יהודי מעולם”! שימש כנשיא 'כולל ווארשא' בפולין, ורבים מרבני ואדמו”רי פולין הגיעו לנפוש באחוזתו, וביניהם: ה'אבני נזר', היהודי הטוב מגוסטינין, בעל 'נפש חיה' ועוד רבים. קד דף. 33.8 ס”מ. מצב טוב-בינוני, חסרון טקסט בשולי כמה שורות בשני הדפים האחרונים. מעט בלאי בשולי הדפים וכתמים. נקבים בודדים. כריכה ישנה פשוטה. - - - - - - - - - - - - בשער הספר רישום נוסף המעיד כי הספר על כך שהספר שייך להגה”ק בעל 'בית אהרן', כתוב וחתום בידי הגאון רבי רפאל זאב לוונטל מקויל בן רבי אפרים מקויל, חתנו של ה'חמדת שלמה' מווארשא . וכך כותב רבי רפאל זאב: ”שייך להרבני החריף ושנון, קצין ונגיד יושב באוהל, מו' אהרון נ”י בהנגיד… מו' גרשון נ”י… תקע”ז, נאום הק' רפאל זאב בהגאון מו”ה אפרים הלוי נ”י אבדק”ק קויל” . רבי אהרן ורבי רפאל זאב היו בני משפחה: מחברתו בקודש של רבי אהרן הייתה בת הגאון רבי אלכסנדר יהודה מרגליות בעל 'מדרש כתובה' (ווארשא תקפ”ג), שהיה דודו של רבי רפאל זאב. הגאון רבי רפאל זאב הלוי לוונטהל אב”ד זאקראטשין (חכמי פולין, עמ' קמט), מגדולי גאוני פולין. בן הגאון רבי אפרים הלוי אב”ד קויל (נפטר תקצ”א), וחתן הגאון רבי שלמה זלמן אב”ד וורשא בעל ה”חמדת שלמה” בזיווג ראשון ועורך ספרו ”חמדת שלמה” ביחד עם גיסיו. בספר אגרות רעק”א (עמ' נז, בהערה) מביא שרבי עקיבא איגר רצה בשנת תקצ”א, שרבי רפאל זאב ימלא את מקום אביו ברבנות קוויל. - - - - - - - - - ”מספרים זקני עיר קויל: לא היו מוכרי-ספרים חפיצים להראות לו [-לרבי אהרן] הספרים החדשים לעיין בהם, באמרם כי אחרי שיראה פעם אחת מה שכתוב שם, כבר ידע בעל פה כל דברי הספר מראשו ועד סופו ולא יהי' צורך לקנות זה הספר…” (בית אהרן עמ' 247)