בידספיריט | ”ולתקן את אשר שיחת[ת]י” מכתב

”ולתקן את אשר שיחת[ת]י” מכתב נדיר מהאדמו”ר רבי ברוך ירחמיאל יהושע רבינוביץ ממונקאטש - מכתב ארוך ונדיר, מאת האדמו”ר רבי ברוך ירחמיאל רבינוביץ, חתנו היחיד וממלא מקומו של ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש. המכתב נשלח לאחר השואה בעת כהונתו כרבה הראשי של ברזיל. סאן פאולו, תש”י [1950]. המכתב ממוען אל הרב זאב גולד, ממנהיגי תנועת המזרחי העולמית ומחותמי מגילת העצמאות. במכתבו עוסק הרב רבינוביץ בחיי הדת והקהילה היהודית בברזיל. בסוף המכתב הוא כותב על תקוותו לשוב לארץ הקודש ”ולתקן את אשר שיחת[ת]י”. בין הדברים כותב הרב רבינוביץ אל הרב גולד: ”החששות שהביע במכתבו [כנראה בגלל ייחוסו של הרב רבינוביץ כחתנו של גדול קנאי הונגריה] , שמא אבחר לעמוד מרחוק מהמזרחי , מפני התוסבוכויות המקומיות, אין להן כל יסוד ואני מבטיח לכבודו שאעבוד בכל כוחי ועד מקום שידי מגעת”. בתחילת המכתב מזכיר הרב רבינוביץ כי היה טרוד ”לבקר תינוק שמלתי ביום שלפניו”. לא מיותר לציין כי גם שני גדולי אדמו”רי דורנו - האדמו”ר מוויז'ניץ שליט”א והאדמו”ר מאמשינוב  שליט”א,   שניהם  נימולו בידי האדמו”ר רבי ברוך ירחמיאל רבינוביץ. האדמו”ר רבי ברוך ירחמיאל רבינוביץ' [תרע”ה-תשנ”ח], נשא את בתו היחידה של ה”מנחת אלעזר” ממונקאטש, בחתונה שתועדה בעיתונות אותה תקופה כחתונה היהודית הגדולה ביותר בהונגריה. לאחר פטירת חותנו הגדול, עלה בשנת תרצ”ז למלא את מקומו כאב”ד ואדמו”ר מונקאטש ולמרות היותו צעיר לימים כבן 22, הנהיג את העדה הגדולה הזאת שלש שנים, עד פרוץ מלחמת העולם השניה. במלחמה סבל צרות רבות לאחר שגורש ע”י השלטונות ממונקאטש (עקב היותו אזרח פולני) ולאחר גלויות וגלגולים רבים ניצל מהשואה והגיע לירושלים בשנת תש”ד עם כל משפחתו. עם הגיעם לירושלים חלתה אשתו הרבנית חיה פרומט ונפטרה לאחר זמן קצר, בהותירה אחריה חמשה יתומים קטנים. [שנים מבניו מאשתו הראשונה, הם כיום האדמו”רים המפורסמים ממונקאטש ודינוב שליט”א בארצות הברית]. [1] דף נייר, 26 ס”מ. בלאנק רשמי. מוקלד במכונת כתיבה, בחתימת-ידו של הרב רבינוביץ. מצב טוב-טוב מאוד. סימני קיפול. נקבי תיוק.