בידספיריט | יעיר אזן - חיד”א. ליוורנו,

יעיר אזן - חיד”א. ליוורנו, תקנ”ג. מהדורה ראשונה. חתימות והגהות חשובות - ספר יעיר אזן, כולל שני חיבורים עין זוכר – כללי הש”ס. מדבר קדמות – חידושי אגדה על סדר א' ב'. מאת רבינו חיים יוסף דוד אזולאי – החיד”א. ליוורנו, תקנ”ג [1793]. מהדורה ראשונה, נדפס ע”י החיד”א בחייו; עם כל דפי התיקונים וההוספות; ל”עין זוכר” שער מיוחד.  בדף השער כיתוב בעלים ”יעקב פיתוסי”. יתכן והוא מגדולי רבני תוניס ומחבר הספרים ברית יעקב ומזב”ח כפרה. בדף צו הגהה חתומה בכתב יד מאת רבי משה [שלמה] סוזין, הראשון לציון. מאיר בניהו, ספרי החיד”א 17-18. קי דף, כ 29 ס”מ. מצב טוב. פגמים קלים בשער. קרע עם חסרון טקסט בדף המפתחות. מעט הדבקות במספר דפים. כריכה פשוטה. הראשון לציון הגאון רבי שלמה משה סוזין [נפטר בכסלו ה'תקצ”ו], מגדולי חכמי ירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-19. אביו היה רבי אליעזר סוזין, שנמנה עם חברי ישיבת המקובלים בית אל. בשנת ה'תקפ”ד (1824) מונה לתפקיד ראש חכמי ירושלים, ”הראשון לציון”. בשנת ה'תקפ”ו יצא בשליחות לארצות צפון אפריקה על אף שכבר שימש בתפקיד הראשון לציון. בין הרבנים שכיהנו לצדו בבית הדין היו: ר' חזקיה אברהם הכהן, ר' יהודה בן רבי רפאל נבון שהתמנה חמש שנים אחריו לתפקיד הראשון לציון, ר' שמואל הלוי, ר”מ הלוי, ור' ישראל חיים סגרי. נפטר בכ”ח בכסלו ה'תקצ”ו, ונקבר בחלקת הרבנים הספרדיים בבית הקברות הר הזיתים. על מצבתו נכתב: ”ציון במר תבכה בכי נהרות קבעות לדורות, אל הלקח ארון האלוהים. גדול אדוננו ורב, ציון כל הדרה, משה איש האלוהים רבן של בני הגולה, משיירי כנסת גדולה, גדול העצה ורב ציון קריית מועדינו נהפך לאבל מחולנו. נפלה עטרת ראשנו, מורנו ורבנו עמד בפרץ ירושלים, רעיא מהימנא, אבינו מלכנו, המלך שלמה משה סוזין זלה”ה” רבי יעקב פיתוסי [נולד בשנת תקי”א] בתוניס . למד תורה מפי רבי יוסף זרקא ורבי יצחק לומברוזו. בשנת תקל”ג מבקר החיד”א בתוניס. ובספרו 'מעגל טוב' הוא מזכיר את רבי יעקב מעארק, רבי נהוראי ג'רמון, ורבי יעקב פיתוסי. הרביץ תורה ברבים והעמיד תלמידי חכמים רבים ועצומים. בשנת תק”מ עלה לארץ ישראל וזכה לכבוד רב מחכמי ירושלים. לאחר זמן, יצא בשליחות חכמי ירושלים לאיזמיר, תוניס, טריפולי ואלג'יר. תוך כדי מסעו, נפטר ביום י”ג בתמוז בשנת תקע”ב באלג'יר. חיבר ספרים רבים: 'ברית יעקב', ליוורנו, תק”ס, מזב”ח כפרה, ליוורנו תק”ע, מרא”ה האופנים, ליוורנו תקע”ה  ו'ירך יעקב', שנדפס על יד בנו בליוורנו בשנת תר”ב.