בידספיריט | מכתב רשכבה”ג הגאון רבי ראובן

מכתב רשכבה”ג הגאון רבי ראובן דעננבורגער בעל ראש לראובני - מכתב נדיר ועמוס בברכות קודש. מאת הגאון רבי ראובן הלוי לוין אב”ד דווינסק שנחשב כ”גאון הדור”. המכתב ממוען אל ידיד נפשו הגאון רבי מרדכי גימפל יפה אב”ד ראזינאי, לרגל נישואי בנו. מסטיסלאוו, ללא ציון תאריך הכתיבה. [שנות ה'ת”ר - המאה ה-19]. מכתבים מאיתו הינם נדירים. תוכן מעניין: המכתב נשלח לקראת ימי הדין, ורבי ראובן מקשה בו על מה שנאמר בתפילות הימים הנוראים: ”בראש השנה יכתבו וביום צום כיפור יחתמו”, מי הם אלו שנחתמים ביום הכיפורים? הרי הרשעים והצדיקים נכתבים ונחתמים לאלתר בראש השנה, אלו לחיים ואלו למוות; ואילו הבינוניים, לפי דברי הגמרא, נכתבים וגם נחתמים ביום כיפור, ואם כן מי הם אלו שנכתבים בראש השנה ונחתמים ביום כיפור? והוא מביא על כך תירוץ מעניין מאוד ויסוד מחודש. [1] דף נייר, 21X13 ס”מ. נייר איכותי משובץ. הכל [כ-160 מילים] בכתב יד קדשו ובחתימתו של רבי ראובן דעננבורגער. מצב טוב. כתמי זמן. כמה נקבים זעירים בשול הלבן. סימני קיפול. הגאון האדיר רבי ראובן הלוי לוין אב”ד דננבורג [תקע”ו-תרמ”ז], מגדולי גאוני ליטא. נחשב כ”גאון הדור. כיהן ברבנות בערים שונות: אילייא, איווניץ, אמציסלאב, ועוד. בשנת תרל”ט נתמנה לרבה של הקהילה ה”אשכנזית” בדווינסק (שנקראה אז דינאבורג, דננבורג). כונה רבי ראובן מדננבורג ורבי ראובן מאמטשיסלב. הרבה להשיב לשאלות שהופנו אליו מרבני דורו. תשובותיו נמצאות בספרים מגדולי זמנו ובספרו שו”ת ”ראש לראובני”. בשנת תרל”ט נתמנה כאחד משלשת הרבנים היועצים לועידת הרבנים בפטרבורג (יחד עם רבי ליפא ממיר ורבי אליהו אליעזר מווילנא). ספרו ”ראש לראובני” נדפס שנים רבות לאחר פטירתו ונמצאים בו אך מקצת מחידושיו הגאוניים, שהרעישו בשעתם את עולם הלמדנות בליטא. מתלמידיו: הרב אברהם יצחק הכהן קוק. הרב צבי הירש הכהן ואלק - רבה של פינסק. הרב שלמה מרדכי ברונדא - רבה של סטויבץ. הנמען הגאון רבי מרדכי גימפל יפה [תק”פ- תרנ”ב], רבה של העיירה רוז'ינוי שברוסיה הלבנה. מצאצאי הרב מרדכי יפה ”בעל הלבושים”. מסופר עליו שכאשר ראה את ראשון לציון לראשונה, כעשר שנים אחרי היווסדה, לפני שבירך ”ברוך מציב גבול אלמנה”, אמר: ”אמנם היא קצת חצופה, ובכל זאת היא אלמנה. ברוך מציב גבול אלמנה”. בין תלמידיו היו יחיאל מיכל פינס ויוסף צבי הלוי. הרב גימפל-יפה היה אח-סבתו (אם אביו) של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, איתו עמד בקשרים גם לאחר עלייתו ארצה (האיגרת הפותחת את הכרך הראשון בקובץ אגרות הראי”ה ממוענת לרב יפה ועוסקת בהכנות לקראת העלייה).