בידספיריט | באר הגולה, למהר”ל מפראג. זיטומיר,

באר הגולה, למהר”ל מפראג. זיטומיר, תר”ך 1859 - באר הגולה לרבינו יהודה בן ליוואי – המהר”ל מפראג. זיטאמיר, בדפוס הרב מוה' אריב ליב שפירא נכד הרב מסאלוויטא. תר”ך 1859. בדפים האחרונים נדפסו ”שלשה דברים” מאת המגיד מקאזניץ השייכים לספר הזה. הדברים נדפסו לראשונה מתוך כתב יד קדשו. כידוע, המגיד מקוזניץ עסק הרבה בדברי המהר”ל. צדיקי החסידות כתבו דברים מבהילים אודות ספרי המהר”ל. האדמו”ר רבי יצחק מוורקא השווה את תורתו לתורת האר”י. המגיד מקוז'ניץ היה הוגה כל ימיו בספרי המהר”ל. וכן בעל 'השפת אמת' מגור, שיש המייחסים אליו את האמרה ש”על אדם למכור את טליתו ולקנות את ספרי המהר”ל”. האדמו”ר רבי שמחה בונים מפשיסחה, השווה בין כתבי מהר”ל לספר הזוהר. ותלמידו הרבי מקוצק עודד ללמוד את כתבי המהר”ל כדי לקבל ”שכל של גמרא”, וציווה: ”לא ללמוד בשום ספרי חסידים. רק בספרי מהר”ל”. 124 עמ', 20.5 ס”מ. מצב בינוני. מעט נקבי זמן. כתמי זמן. סמני עובש. כריכה פשוטה. דף אחרון מנותק. רבינו יהודא ליוואי [ר”פ בערך - שס”ט 1520-1609], שמו מוזכר בסילודין 'המהר”ל מפראג', קיימת מסורת שלפיה המהר”ל היה צאצא של ראשי הגולה ובפרט של בוסתנאי בן חנינאי, ודרכם גם צאצא של דוד המלך. היה מגדולי הדורות ומענקי הרוח שקמו לעם היהודי. גאון בנגלה ובנסתר, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות. הגותו משלבת בין הפילוסופיה, לבין תורת הקבלה. אישיותו המיוחדת, אשר רב בה הנסתר על הנגלה שימשה כר פורה לסיפורים ואגדות על מעשיו למען יהודי פראג כגון זו על הגולם שיצר. האגדה מספרת שיצר את הגולם בעל הכוחות העל-אנושיים, כדי להגן על הקהילה היהודית מרדיפות. יש המוצאים סימוכין לכך בכתבי האדמו”ר רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב בעל ה'בני יששכר', שכתב על המהר”ל: ”שהיה ידוע כעוסק בספר יצירה, וזוכה לרוח הקודש”. הרב יוסף שאול נתנזון בעל ה'שואל ומשיב' כתב כי המהר”ל ”היה מפורסם כבעל רוח הקודש”.