בידספיריט | ”מטה הא-להים” - כתב-יד הרש”ש

”מטה הא-להים” - כתב-יד הרש”ש הקדוש. שמות קודש וברכות. שינויים מהנדפס - רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר: אוֹתוֹ הַמַּטֶּה שֶׁנִּבְרָא בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת נִמְסַר לְאָדָם הָרִאשׁוֹן מִגַּן עֵדֶן... וְיַעֲקֹב הוֹרִיד אוֹתוֹ לְמִצְרַיִם... בָּא מֹשֶׁה... וְקָרָא אֶת הָאוֹתוֹת אֲשֶׁר עָלָיו וְשָׁלַף יָדוֹ וּלְקָחוֹ... וְרָאָה יִתְרוֹ... וְאָמַר: ״זֶה עָתִיד לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם״ (פרקי דרבי אליעזר) שני עמודים בענייני קבלה עמוקים, בכתב יד קודשו של המקובל האלוקי רבי שלום שבזי, גדול משוררי תימן ושעל פי המסורת המפורסמת היה זוכה מדי ערב שבת לקפיצת הדרך מתימן לארץ ישראל. תימן, שנת ה'ת' [1640] לערך. כתב היד הקבלי עוסק במטה הא-להים ובמכות שניתנו באמצעותו למצרים ביציאת מצרים. והינו מתוך המהדורה הראשונה שלא נדפסה מעולם של ספרו של הרש”ש 'חמדת ימים', פרשת וארא. ויש בו שינויים מהנדפס. כתבי ידם של גדולי ישראל מכל העדות והחוגים משמשים בכל תפוצות ישראל, כקמיעות בדוקים ומנוסים לשמירה ולהצלחה. גם כאשר כתב היד אינו עוסק במובהק בברכות או בעניינים קבליים. על אחת כמה וכמה כתב יד קבלי זה שלפנינו, בעצם כתב יד קדשו של המקובל האלוקי רבי שלום שבזי, המהווה קמיע של ממש, מחמת תוכנו הייחודי העוסק ב'מטה משה רבינו' - 'מטה הא-להים' שעליו היה חקוק שם המפורש, ועמו נעשו האותות והמופתים ביציאת מצרים. לכל אורכו של כתב היד מופיעים שמות קודש והספירות, שהם כידוע נותנים את הכח המיסטי בקמיעות, כדוגמת הנשמה בגוף. להלן חלק מהביטויים בכתב היד: ”מטה משה איהו קדישא יתיר דאיתגליף בגנתא עלאה בשמא קדישא” [-מטה משה הוא קדוש ביותר, שנחקקו בו שמות הקודש בגן עדן העליון] ”מטה נ' בחילוף ה”א אל”ף מן אוי”ה” ”בזאת יבוא אהרן... ר”ל תפארת...” ”על ידי מדת זאת סוד מלכות... דכר ונוקבא” ”ממכת דם - העשירו ישראל” [2] עמ', 21X15 ס”מ בקירוב. נייר עבה ומשובח. מצב טוב. כתמי זמן, וסימני עש בודדים. המקובל האלוקי רבינו שלום שבזי - הרש”ש [שע”ט-תנ”ה], מכונה בפי יהודי תימן ”אבא שָׁלֵם שבזי”. גדול משוררי תימן, צדיק בעל מופת, חכם ומקובל, והאישיות הנערצת ביותר על יהדות תימן. רבי שלום שבזי היה בקי עצום בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר ועסק בקבלה מעשית. בעיקר נתפרסם בשיריו ובפיוטיו הרבים, שהגיעו ליותר מאלף ומהם ידועים כיום למעלה מחמש מאות, אשר בהם טמונים סודות ורמזים עמוקים מחכמת הקבלה. שיריו ופיוטיו מלווים את יהודי תימן בשבתות ובחגים, בסעודות מצוה, ובכל תחנות וטקסי החיים. בקרב יהודי תימן נפוצים אודותיו סיפורי נפלאות ומופתים. האגדה מספרת כי בכל ערב שבת נעשה לו נס ”קפיצת הדרך”, והיה מגיע לארץ ישראל לשבות בה, פעם בירושלים, פעם בטבריה, פעם בעכו או בחברון, ובמוצאי השבת היה שב אל ארצו. רבי יעקב ספיר שביקר בתימן כותב כי ראה באחד מחיבוריו של רבי שלום שבזי כי כותב על כך במפורש: ”הייתי בירושלים וראיתי מחזה כך וכך, ובצפת כך וכך...”. באחד משיריו כותב: ”לבי בתימן, רק נשמתי פרחה ארץ צבי, הומה כמו אילת”. ידועים מעשי נסים שפעל לישועת הכלל, ועל כוחותיו המופלאים ברפואת חולים, בפקידת עקרות, ועוד. הרש”ש חיבר ספרים רבים בהלכה, אגדה וקבלה. בין היתר כתב ספר בשם ”גורל החול” בקבלה מעשית. קברו בעיר תעז ידוע כמקום קדוש אליו נהגו יהודי תימן לעלות לרגל מדי שנה בשנה. לפנינו כתב-יד קבלי חשוב, המהווה גם קמיע עוצמתי, מתוקף הברכות ובכח השמות הכתובים בו, שנכתבו בעצם בכתב יד קדשו של אחד משני הענקים שהצמיחה גולת תימן מיום גלותם מעל אדמת ארץ הקודש (ששניהם, אגב, נקראו באורח פלאי בראשי התיבות: ”רש”ש”).