בידספיריט | כרך ענק ומפואר מש”ס פרנקפורט

כרך ענק ומפואר מש”ס פרנקפורט ת”פ. בחתימת רבי אברהם סג”ל בינגא - מסכת בבא קמא מהתלמוד בבלי. מסכת עדיות עם פירושים. מסכת הוריות עם פירושים ועם תלמוד ירושלמי. מסכת מכות עם פירושים. פרנקפורט דמיין, בדפוס יוהאן קעלנר. ת”פ [1720]. עותק מפואר. כרך ענק, נדפס על נייר עבה ומשובח. בראש השער הראשון, כתיבת בעלים: ”ניתן לי לדורון...הק' אברהם בן לאאמ”ר אנוש בינגא סגל” הלא הוא הגאון רבי אברהם בינגא סג”ל. הגאון רבי אברהם הלוי בינג - ידוע גם בתור מורנו רבי אברהם סג”ל בינגא [תקי”ב-תר”א], היה מגדולי רבני יהדות גרמניה במאות ה-18 וה-19, רבה של מדינת וירצבורג בחבל פרנקוניה שבממלכת בוואריה. מרא דאתרא, אב”ד, פוסק וראש ישיבה. על תלמידיו נמנו רוב רבני נסיכויות גרמניה באזור מזרח הריין במאה ה-19 ומהם אף שימשו ברבנות ברחבי אירופה, ומראשי היישוב הישן בארץ ישראל.     עוד בנעוריו נחשב כעילוי מבריק וזכה להערכה רבה מרבני עירו. בתחילה למד תורה מפי רבי אביש פרנקפורטר, אולם את עיקר לימודו עשה בצילו של המקובל רבי נתן אדלר, בו ראה את רבו המובהק. גם שם תפס רבי אברהם מקום של כבוד ונחשב בקרב לומדי הישיבה ומדפיסי ספרי רבו, כ”אחד המיוחד מתלמידי רבנו”, שני רק לתלמידו המפורסם מרן החת”ם סופר.     בשנת תקל”ח (1778), מונה לר”מ בישיבה ודיין בבית דינו של בעל ה”הפלאה” רבי פנחס הלוי איש הורוביץ, וזאת בגיל 26 בלבד. אז החלו להסתופף סביבו ראשוני תלמידיו ושמו התפרסם ברחבי העולם התורני. באותה תקופה המשיך לקבל תורה בבית רבו רבי נתן אדלר ואז התיידד עם החת”ם סופר שהיה צעיר ממנו בכעשר שנים. חברות זו נשארה עד סוף ימיהם, והחת”ם סופר מביאו הרבה בתשובותיו ובחידושיו ובמכתביהם הם מכנים זה את זה ”חברי”. אם כי החת”ם סופר ראה בו את אחד מרבותיו.     בשנת תקנ”ו (1796), נבחר הרב בינג לשמש כרב הראשי ואב”ד של המדינה, שמנתה למעלה ממאה יישובים וקהילות. בתקופה ההיא דנו בתי הדין הרבניים שברחבי ”האימפריה הרומית הקדושה” בכל הסוגיות המשפטיות בתוככי הקהילה היהודית כולל דיני ממונות. ידיו של הרב ובית דינו היו מלאות עבודה, ופסיקותיו עשו להן שם גם בקרב הקהילייה המשפטית הכללית והשלטונות, שאף שיגרו אליו מכתבי הערכה על טיב פסקיו. כעבור שלוש שנים ממינויו כאב”ד, העניק בית המשפט העליון של המדינה הכרה רשמית לכל פסיקותיו של בית הדין בהיידינגספלד למפרע, ומכאן ולהבא.     בשנת תקצ”ו (1836) זימנה ממשלת בוואריה לעיר וירצבורג רבנים ואנשי ציבור מרוב קהילות פרנקוניה התחתית על מנת לדון בשאלת האמנציפציה של היהודים. עקב מצבו הבריאותי הרופף נבצר מהרב בינג להשתתף באספה והוא ביקש את נמען המכתב שלפנינו - הרב יצחק דב במברגר למלא את מקומו ואף הנחה אותו מניסיונו בדרכי המאבק מול פורקי העול למיניהם. במרכז השער חתימת בעלים. 44 ס”מ. שוליים רחבים בצורה יוצאת דופן, עד כ 12 ס”מ ! מצב טוב-טוב מאוד. מעט כתמי זמן. נקבי עש בודדים. כריכת עץ מחופה עור. שיירי אבזמים ושדרה פגומה.