בידספיריט | חמדת ימים, הספר הקבלי המפורסם

חמדת ימים, הספר הקבלי המפורסם והלוטה במסתורין שלא ידוע מי חיברו. ונציה, תקכ”ג [1763]. סט שלם - ספר חמדת ימים, הנהגות, תפלות ותיקונים על דרך הקבלה. הספר הקבלי המפורסם והלוטה במסתורין שלא ידוע מי חיברו. ונציה, תקכ”ג [1763]. סט שלם. מאז הדפסת הספר עד לימינו אנו, במשך מאות שנים לא הצליחו לקבוע בוודאות מי הוא מחברו. היו שייחסוהו לנתן העזתי, (גדול תלמידיו של משיח השקר שבתי צבי) ומשום כך פסלוהו, מאידך היו שמצאו בו דברים נשגבים והתייחסו אליו כספר קדוש ביותר. החוקר והביבליוגרף אברהם יערי חיבר ספר מיוחד בניסיון לגלות מיהו המחבר ('תעלומת ספר', ירושלים, תשי”ד) ומאז נכתבו מאמרים רבים בנושא. לפני כחמש עשרה שנה אף התחבר ספר עב כרס 'אוצר חמדת ימים' שליקט את כל הנכתב בתעלומה זו. פולמוס ספר חמדת ימים, הספר עוסק כאמור בקבלה בכלל ובקבלת האר”י בפרט. הוא יצא לאור לראשונה על ידי הראשון לציון הרב ישראל יעקב אלגאזי, אביו של הרי”ט אלגאזי, מתוך כתבים שמצא במערה בצפת. שאלת זהותו וטיבו של המחבר - האם היה קדום או מאוחר, והאם היה שבתאי או נאמן למסורת, נתונה במחלוקת, ובעקבות כך גם היחס למנהגים הכתובים בספר. הספר הודפס 54 שנה לאחר מותו של שבתי צבי ובתוכו נדפסו גם שירים ובהם האקרוסטיכון: ”נתן עזתי”, וכן מאמרים הידועים בהתייחסותם לשבתאים. היעב”ץ התבטא עליו בצורה חריפה עד מאוד: ”הצצתי בו שעה מועטת ונרתעתי לאחורי, אז ידעתי מה טיבו ושמץ מינות ש”ץ שר”י המובלעת בתוכו בשקוצים ורמזים אין מספר”. בספר הנודע 'שבחי הבעש”ט' מסופר שהבעש”ט אמר במוצאי שבת אחד, שיצא ספר מכת ש”ץ והוא יגרור בחלקלקות לשונו רבים מישראל, והתכוון לחמדת ימים. גם הרב יהודה פתיה, ממקובלי ורבני בבל, סיפר כי תיקן נשמת מחבר ספר זה לאחר יגיעות (המעשה מובא בספר רוחות מספרות). מאידך, רבי חיים מוולוז'ין תלמידו של הגאון מווילנה, הביע דעה חיובית אודות הספר, באומרו כי אף אם מחבר הספר הוא נתן העזתי הרי שבספר אין כל פסול וככל הנראה חובר קודם שנטה לשבתאות. וכן המקובל האלוקי בעל ה'לשם' הגדיר את מחברו כ”אחד מקדושי עליון” (לשם שבו ואחלמה, דרושי עולם התוהו, ב”ח, דרוש ד', ענף כ”ד ס”ח בד”ה ”והנה”). הספר, במהדורתו החדשה (ה'תשס”ג 2003), נפתח בהקדמתו של הרב עובדיה יוסף שכותב: ”לא ייכנס בלבי התלהבות מקדושת שבת ויום טוב, אלא על ידי קריאה בספר התורה הזה”. חלק ראשון: קט דף. חלק שני: קכח, [1] דף. חלק שלישי: צו, [צ”ל צז] דף. חלק רביעי: קג דף. 24.5 ס”מ. נדפס על נייר איכותי. ארבעה כרכים. מצב טוב מאוד. נייר לבן ואיכותי. כריכות פשוטות.