בידספיריט | מעשה יש”ו הנוצרי : כתב-יד
מעשה יש”ו הנוצרי : כתב-יד יהודי חשוב [איטליה, המאה ה-18-17] - כתב יד איטלקי מהמאה ה-י”ח בקירוב, המכיל סיפורי מעשיות יהודים היסטוריים, חלקם לא מוכרים כיום. כתיבה איטלקית מקצועית, ברורה ומיושרת. [איטליה, המאה ה-18-17]. כת”י היסטורי, נדיר וחשוב. חלקו הראשון של כתב היד [מעמוד 1 עד עמ' 84 בערך] מכיל כעשר סיפורי מעשיות שונים, חלקם היסטוריים וחלקם אינם מוכרים כיום; לאורך חלקו השני של כתב היד [מעמוד 87 עד עמ' 137], מופיע סיפור התגלותו של יש”ו וייסוד הנצרות, מנקודת מבט יהודית, השוללת לגמרי את הגירסא הנוצרית. החיבור הינו חיבור יהודי קדום שלא נודע מיהו מחברו, המספר את סיפור תולדותיו וקורותיו של אותו האיש על פי המסורת היהודית ולא הנוצרית. החיבור נודע בכמה שמות: 'ספורי קורות הנוצרים', 'מעשה ישו', 'תולדות ישו הנוצרי', או 'אגדתא דשמעון כיפא'. כותרת הסיפור בכתב היד שלפנינו היא: ”מעשה שהיה כך היה” [להוציא מגרסת הנוצרים שהיא ”מעשה שלא היה”]. מטבע הדברים הספר לא התפרסם על ידי יהודים בדפוס, מחשש להתנכלויות, והועתק רק בכתבי יד, כעין 'מגילות סתרים'. ברבות השנים חלו בו ידי מעתיקים שונים ולכן ישנם שינויי נוסחאות רבים בין העתקות (ראה: אייזנשטיין, אוצר ויכוחים). מסתבר שרש”י - שחי בתקופת מסע הצלב הראשון - הכיר את החיבור ואף הזכירו בקטע שצונזר מן התלמוד הבבלי, ופירוש רש”י, המדבר על כך, צונזר אף הוא (ראה צילום מצורף והרחבה). כ-[140] עמ', 20X15 ס”מ. נייר איטלקי עבה. מצב בינוני-גרוע. כתמי פטריה קשים. רובם ככולם של הדפים האיכותיים נותרו שלמים. כ-[10] דפים קרועים עם חיסרון. הרחבה: לפי הגירסא המובאת ברש”י הנ”ל, שהושמטה על ידי הצנזורה הנוצרית, והיא מובאת גם בכתב היד שלפנינו; ה'שליחים' הקדושים לנצרות, יוחנן פאולוס ופטרוס - ששמו האמיתי היה שמעון כיפא - היו בכלל מתחזים יהודים. כאשר לאחר הריגת ישו החלו מאמיניו להתנכל ליהודים, הגה שמעון כיפא [פטרוס] רעיון: הוא לקח את ה'שם המפורש' ויצא עימו לערי הנוצרים ובאמצעותו חולל נסים וסיפר להמון כי הוא שליח של ישו; ובשמו ציווה עליהם להיבדל מעם ישראל, והטיף כי אין ישו רוצה בכליון היהודים, אלא חפץ שעל ידי קיומם ייזכר סבלו, ואת עונשם הם יקבלו רק בגיהינום, בעולם הבא. על כן אם יכה יהודי נוצרי על לחי שמאל, יושיט לו הנוצרי גם את לחי ימין. אחר כך, בכדי שיוכל לשמור על יהדותו בסתר, ולקיים את המצוות, ציווה שמעון כיפא שיוקם לו מגדל גבוה, שם ישב והתקיים על לחם ומים וחיבר פיוטים.