בידספיריט | סדור סלאוויטא קול יעקב. עותק

סדור סלאוויטא קול יעקב. עותק מקודש - סידור קול יעקב מאת רבי יעקב קאפיל, ליפשיץ ממזריטש. מהדורה ראשונה, סלאויטא תקס”ד [1804]. עותק חסר 4 דפים. הסידור החסידי-קבלי הנודע, מאת המקובל האלוקי רבי יעקב קאפיל ליפשיץ, הפך לדורות ליסוד מוסד בעולם החסידות והקבלה. לא סר מעל שולחנם של רבותינו הצדיקים, ונחשב לשער כניסה מרכזי לעולמה הפנימי של חכמת הנסתר. גדולי עולם מהתנועה החסידית קבעו תפילתם בסידור זה: המגיד הקדוש מקוז'ניץ, המגיד הקדוש רבי מרדכי מטשרנוביל, בעל ערבי נחל, רבי אברהם מטשכנוב ועוד – חלקם אף השאירו בכתיבת ידם הגהות בשולי הסידור. בהסכמת רבי אשר צבי מאוסטרוה נאמר: ”מפי השמועה שמעתי שהסידור הזה ראה הנשר הגדול קדוש עליון מ”ו הבעש”ט נבג”מ וישר בעיניו”. גם בפתח ספר שערי גן עדן נמסר עדות מרעישה: ”כפי אשר נשמע מפי דובר צדק ואמת... שבהיות הבעש”ט ז”ל בקהילות קודש הנ”ל, הובאו לפניו סידורי התפלה אשר חיבר... וקרא בהם... וחיבקם ונשקם, ולקח דברי קודש הנ”ל וישם מראשותיו... ואמר: 'אשרי העם שלו ככה'.” חכמי מזריטש כתבו בהסכמתם: ”כולם יודעים שהכתבים של המחבר הנ”ל היו למראה עיניו של הבעש”ט זללה”ה, ועצר כח לדבק בזרועותיו הכתבים של המחבר...” ואילו בעל קדושת לוי, הרה”ק מברדיטשוב, העיד עליו: ”וכבר נודע ביהודה ובישראל גדול שמו, שהיה מקובל נאמן, ושכל דבריו נאמרו ברוח הקודש.” אחת העדויות המפורסמות מגיעה מהרה”ק רבי ישראל מרוז'ין: ”כשהייתי בן י”ד שנה, אמר לי אחי הרה”ק רבי אברהם'ניו מפראהבישט זיע”א: 'בוא ואלמד עמך דיא הייליגע חכמה' – והיה מונח על השולחן סידור ר' קאפיל, וגם הוא לקח סידור ר' קאפיל ולמד עמי.” הסידור, עב כרס, כולל במקורו כ-700 עמודים של תפילות לימי חול, שבתות, שלוש הרגלים, ימים נוראים, הגדה של פסח, סדר נענועים ועוד – כולם מלאים בפירושים קבליים עמוקים, כוונות עליונות וסודות נסתרים שכיסה עתיק יומין. יצירה אדירה זו נחשבת ליציקת תבנית רוחנית עבור הדורות – סידור שהוא גם ספר תפילה וגם ספר סוד. סטפנסקי, חסידות, מס' 404.  [6], קנו; קלד, קמו-קנג, קנה-קפח דף. חסר: דף השער – הושלם בצילום, דפים [5-6], ודף אחרון – הושלם בצילום 19.5 ס”מ. נייר כחלחל   מצב בינוני. כתמי יין. קרעים קלים במספר דפים עם פגיעות בטקסט בחלק תפילות שבת. מצב: רוב הדפים במצב סביר כתמי יין בדפי ההגדה, בלאי רב וקרעים עם פגיעות בטקסט בחלק של תפילות השבת. כריכת חצי עור ישנה ובלויה. עותק נדיר וקדוש של סידור קול יעקב, סלאוויטא תקס”ד [1804], אשר היה שייך לצדיק המפורסם רבי מרדכי (מוטקע) לידר מטבריה – מגדולי חסידי ה'יסוד העבודה' וה'דברי שמואל' וממנהיגי עדת החסידים בעיר הקודש. בין הדפים ניכרים סימני דמעות, כתמי יין, שיירי מצות וסימני שחיקה ניכרת – במיוחד בתפילות השבת ויום הכיפורים, תפילת נשמת והתקיעות – עדות חיה לעבודת התפילה הלוהטת של בעליו. בכריכה הפנימית מופיעה הקדשה מטושטשת וחותמות שייכות לרבי מרדכי ולבנו, הנגיד רבי עזריאל זעליג לידר מירושלים. רבי מרדכי לידר (תר”ו–תר”ע) נודע כצדיק עמוק ונשגב, שהנהיג את כולל רייסין מטעם ה'יסוד העבודה' אשר כינהו: ”א'דורך איד” – יהודי כולו. גם גדולי הצדיקים, בהם רבי שמחה בונם מאטווצק וה'ברכת אברהם', הפליגו בתיאורים על קדושתו ואור פניו בשבתות. על פי עדותו של הרבי מטשורטקוב, היה אף מתעניין תדיר בשלומו. במכתב תנחומים לאחר פטירתו כתב עליו הרבי ה'דברי שמואל': ”אבד חסיד מן הארץ... וממש אין נשכח מלב.”