בידספיריט | מכתב פולמוסי בעל תוכן חשוב,

מכתב פולמוסי בעל תוכן חשוב, מאת הגרי”ד סולובייצ'יק מבוסטון - ”שלא להימשך אחרי הקיצונים שאין להם בעולמם אלא ד' אמות של פחד ושנאה” מכתב פוליטי פולמוסי מרתק, מאת הגאון רבי יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק ראש 'ישיבה יוניברסטי' בארה”ב, אל מר אריה גלמן נשיא תנועת המזרחי העולמית. [ניסן תשכ”ד מרץ 1964]. מצורף מברק של מר אריה גלמן אל הרב סולובייצ'יק. המכתב עוסק במחלוקות ביחסי דת ומדינה שהתגלעו חדשות לבקרים בין ראשי מדינת ישראל הצעירה ובין החוגים האורטודוקסים בארץ ובעולם. הגרי”ד סולובייצ'יק פורש במכתב שלפנינו את שיטתו הלאומית, מחד גיסא את דרכי המאבק שאותם יש לנקוט כנגד מרשיעי הברית, ומאידך גיסא שלא להקצין יותר מדי. למרות פרישתו של הגרי”ד סולובייצ'יק מדרכם הקנאית של אבותיו אל דרך 'המזרחי', מלא המכתב שלפנינו בסופרלטיבים קנאיים-בריסקאיים כמו:  ”נכריח את כולם להתחרט על פעולה זו”; ”אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה”; ”ונתגלה קלון צי”ם ברבים”. אולם למרות טענותיו על קברניטי המדינה, הגרי”ד אינו מצטרף אל חוגי הקנאים והוא מבהיר זאת במפורש: ”מצד אחר צריכים לעמוד על המשמר שלא להימשך אחרי הקיצונים שאין להם בעולמם אלא ד' אמות של פחד ושנאה” . הגרי”ד מחדד במכתב את הדילמא הבלתי אפשרית של שיטת המזרחי המנסה לאחוז את החבל משני קצותיו: ”תפקידי עכשיו הוא בבחינת שבור את החבית ושמור את יינה”!  [1] אגרת אויר, 30 ס”מ. הכל בכת”י ובחתימת הגרי”ד סולובייצ'יק. מצב טוב מאוד. סימני תלישת המעטפה. מצורף: מברק מקורי, מאת נשיא המזרחי. רבי יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק [כונה: הגרי”ד ועוד; תרס”ג-תשנ”ג], בן הגאון רבי משה בן הגר”ח מבריסק. נקרא על שם אבי סבו, בעל ”בית הלוי”. כיהן ברבנות במספר ערים וקהילות חשובות בארה”ב ועמד בראש ”ישיבה יוניברסטי” בארה”ב. היה מנהיגה הבלעדי של ”האורתודוקסיה המודרנית” והמונים באו להרצאותיו והושפעו ממנו. אלפים היו באים לשיעורו השנתי ביום השנה למות אביו, שיעור שנמשך 4–5 שעות רצופות.     בשנת תרצ”ב היגר לארצות הברית, וזמן קצר לאחר מכן מונה לרב הקהילה האורתודוקסית בבוסטון, תפקיד בו המשיך גם במהלך כהונתו כראש ישיבה בישיבת רבינו יצחק אלחנן. בשנת תרצ”ט הקים בבוסטון ישיבה שנקראה 'היכל רבינו חיים הלוי', על שם סבו. בשנת 1940 סופחה ישיבה זו לישיבת רבינו יצחק אלחנן.     בשנת תרצ”ה ביקר בארץ ישראל, נפגש עם הרב קוק, והעביר שיעור בישיבת מרכז הרב שאליו הגיעו ותיקי ישיבת וולוז'ין ואפילו תלמידים מישיבת חברון. הרב משה צבי נריה תיאר שיעור זה: ”זכרה של וולוז'ין קם וניצב לנגד עינינו במלוא יפעתו והודו... ברחבות, בביטחון, התחיל את קושיותיו על הגמרא, על הרמב”ם... אכן 'בית הלוי' לא איכזב”. בשנת 1960 אף סירב להתמודד על משרת הרב הראשי לישראל.