בידספיריט | תוכן היסטורי: מכתב חשוב מהגר”ח


תוכן היסטורי: מכתב חשוב מהגר”ח שמואלביץ, אודות הרבנות בגרודנא - מכתב מוקדם ונדיר, בעל תוכן מעניין, נכתב כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של ראש ישיבת מיר דליטא הגאון האדיר רבי חיים שמואלביץ, על גבי נייר מכתבים רשמי של חמיו, ראש הישיבה הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל, בן הסבא מסלבודקא. מיר, תרצ”ה [1935]. המכתב ממוען אל ”ידיד נפשי הרה”ג מר יוסף” [רוזובסקי], אחיו של ראש ישיבת פוניבז' הגאון הנודע רבי שמואל רוזובסקי [המוזכר במכתב]. במכתבו מנחם אותו הגר”ח שמואלביץ אודות פטירת אביהם הגאון רב מיכל דוד רוזובסקי, , שהיה רב בגרודנא, והוא משתתף בכאבם הגדול. לאחר פטירתו של הגאון רבי מיכל דוד רוזובסקי, התנהל פולמוס אודות רבנות גרודנא. הגאון רבי שמואל רוזובסקי, וויתר מיד על הרבנות [ובזכות זה הוא ניצל מהשואה]. ”בקבלת המכתב עוד צער ועגמת נפש סבלתי” - פולמוס הרבנות בגרודנא, גורם לגר”ח שמואלביץ צער רב, מעבר לפטירת ידידו רב מיכל דוד רוזובסקי, והוא מודיע  לנמען כי הוא דיבר עם ”המשגיח” אודות בקשתו להתמנות לרב,   ”וכפי הנראה המשגיח הסכים לדברים וכתב המלצה טובה למאוד והזכיר מפורש כאשר ענין הרבנות והמו”ץ עומדים על הפרק, שהנך ראוי ומוכשר לזה”. [”המשגיח” הוא הגאון הצדיק ”רֶבּ ירוחם ממיר” שעיצב את שיטתה המוסרית של הישיבה]. המכתב הינו מתקופת אברכותו המוקדמת של הגר”ח שמואלביץ, כחמש שנים לאחר נישואיו לבתו של ראש הישיבה הגרא”י פינקל, וכשנה לפני מינויו הרשמי כר”מ ישיבת מיר דליטא. [1] דף נייר, 27 ס”מ. מצב בינוני-טוב. כתמי זמן. סימני קיפול. קרעים בקיפולים ובשולים, מחוזקים בחלקם בנייר דבק. הגאון רבי חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר [תרס”ג-תשל”ט], מגדולי ראשי הישיבות בדור הקודם. נכד ה”סבא” מנובהרדוק וחתן הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר. היה תלמידו המובהק של הגאון רבי שמעון שקאפ שהחשיבו במיוחד ומינהו לכהן כר”מ לצעירי הישיבה. משנת תרצ”ו, החל הגר”ח למסור שיעורים בישיבת מיר ומאז לא הפסיק במסירת שיעוריו במשך למעלה מארבעים שנה. כיהן שנים רבות כראש ישיבת מיר וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. מלבד למדנותו הרבה נודע בגודל צדקתו. בפרוץ מלחמת העולם השניה, גלתה ישיבת מיר לשנחאי שביפן למשך חמש וחצי שנים, ולמרות המצב הכלכלי הבלתי אפשרי של ישיבת מיר, התחלק רבי חיים במשאביה הדלים של ישיבת מיר - עם שאר הישיבות שגלו לעיר, בהן הישיבות: ליובאוויטש, קלצק וקמניץ. רבי חיים היה מגדולי התורה הנודעים ביותר בהתמדתו ובשיעוריו הגאוניים, בהספד שנשא עליו הגרא”מ שך אמר: ”משמת רבי חיים בטלו השקדנים”.