בידספיריט | הלכות בכורות וחלה להרמב”ן. עותק

הלכות בכורות וחלה להרמב”ן. עותק המהר”ם שפירא מלובלין. הגהות בכתי”ק - הלכות בכורות וחלה להרמב”ן, עם פירוש מהרי”ט אלגאזי. לעמברג, תרכ”ה 1865. העותק האישי של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין ראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל הדף היומי. בדף השער מופיעה חותמת בעלות מוקדמת של הגאון רבי מאיר שפירא, בעת כהונתו כרבה של פיעטרקוב. כמו כן מופיעות בספר חותמות בית עקד הספרים של ישיבת חכמי לובלין. [כידוע, למהר”ם שפירא לא היו ילדים משל עצמו ולאחר שהקים את ישיבת חכמי לובלין עבר להתגורר בעצמו בישיבה, ביחד עם הרבנית, והעביר  את הספרייה הפרטית שלו אל אוצר הספרים של הישיבה]. בדף כט ע”א מופיעה הגהה למדנית ארוכה וגאונית [כארבעים ושש מילים] בכתב יד קדשו של המהר”ם שפירא. בעקבות כריכה מחודשת של הספר, שולי השורה התחתונה של ההגהה קצוצים מעט. הגאון המפורסם רבי מאיר שפירא מלובלין [תרמ”ז-תרצ”ד], רבה של לובלין – פארה של יהדות פולין. נשא לאשה את בתו של הרב יעקב דוד ברייטמן ולכן עבר לטרנופול שבגליציה, שם ישב ולמד תורה כאשר חותנו דואג לפרנסתו. איש חי רב פעלים. גאון עצום שהקים עולה של תורה ביסוד ישיבת 'חכמי לובלין'. המהר”ם שפירא היה ממנהיגיה הגדולים של אגודת ישראל, ובמסגרת הכנסיה הגדולה העלה את רעיונו המופלא – לימוד 'דף-היומי'. הוא כיהן לבקשת האדמו”ר מגור כחבר ה'סיים' (הפרלמנט) הפולני. המהר”ם נפטר בקיצור ימים, בהיותו כבן 47 שנים בלבד, תקופה קצרה קודם לכן הוא ביטח את עצמו בביטוח חיים על סכום עתק, ובפטירתו ציווה לישיבתו את החיים בכך שדמי הביטוח כיסו את חובות הישיבה והיא יכלה להמשיך ולהתקיים. [2], סט דף, 38 ס”מ. מצב טוב. כתמי זמן. שולים קצוצים מעט. מעט קרעים והדבקות בשוליים.