בידספיריט | כסא רחמים, להחיד”א. דפוס ראשון.

כסא רחמים, להחיד”א. דפוס ראשון. רישומים מהגרי”ז מסלאנט. חתימות והגהות - ספר כסא רחמים, פירוש על מסכתות: כלה, סופרים ואבות, ראשי תיבות כס”א. עם שני פירושים במתכונת רש”י ותוספות. מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד”א. ליוורנו, תקס”ג [1803]. מהדורה ראשונה שהדפיס החיד”א בחייו. הספר היה שייך לבית המדרש מנחם ציון, ב”חורבת רבי יהודה החסיד”. כידוע, כאשר עלה הגאון והמקובל רבי זונדל סלאנט מליטא לארץ ישראל, הוא סירב לכהן בתפקידי רבנות, ולפרנסתו שימש כגבאי אוצר הספרים בחורבת רבי יהודה החסיד. כמו ברבים מהספרים באוצר הספרים של החורבה, גם על גבי העותק שלפנינו מופיעים רישומי הקדשה ושיוכי בעלות לבית המדרש מנחם ציון, בעצם כתב יד קדשו המוכר של רבי זונדל סלאנט [2 שורות בדף השער; רישום בעלות בראש דף מ' ע”א; ובראש דף נח ע”א]. בשער מופיעה חתימה נוספת: ”הק' אליעזר בלאאמו”ה יוסף בנימין זללה”ה בערגמן”, הלא הוא השד”ר הגאון רבי אליעזר ברגמן, ממייסדי כולל הולנד ודויטשלנד ומבוני היישוב הישן בירושלים. לאורך דפי הספר, מופיעות הגהות והערות למדניות, בכתיבה מזרחית. מהן ארוכות. תוכן ההערות וזהות הכותב לא נחקרו. כל הספרים שהדפיס החיד”א הם מאד מבוקשים. בניהו, ספרי החיד”א 39. קך דף, 29.5 ס”מ. נייר איכותי. מצב טוב. חתימות. רישומים. חותמות. כתמי זמן. נקבי עש ספורים. כריכה חדשה. הגאון הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט [תקמ”ו-תרכ”ה], אבי ומייסד תנועת המוסר. תלמידו של רבי חיים מוולוזין ורבו של רבי ישראל סלאנט'ר. חתנו רבי שמואל סלאנט רבה של ירושלים, כתב עליו דברים מבהילים: ”כרב גדלו במידות - כך גודלו בתורה, וכרוב בקיאותו בנגלה, כך הייתה בקיאותו בנסתר, היה גדול הדור בתורה כמו במידות, אלא בענוותנותו הגדולה והנפלאה עלה בידו להעלים את גדולתו מבני אדם”. באחרית ימיו עלה לירושלים ושימש כמורה ההוראה של העדה האשכנזית בירושלים. השד”ר רבי אליעזר בֶּרגמן [תקנ”ט-תשי”ב],  איש ירושלים, ממייסדי כולל הולנד ודויטשלנד ומבוני היישוב הישן. החברותא של בעל ”ערוך לנר”. התכתב בענייני הלכה עם רבים מגדולי דורו, כמו ה”כתב סופר”; רבי ישראל משקלוב, אותו הוא מכנה בתוארים מופלגים בספרו ”בהר יראה”, (אם כי אין הוא מהסס לחלוק עליו בדבר הלכה); ועוד. עם צאצאיו נמנים הרב מאיר צבי ברגמן, והאדמו”ר אליעזר גולדמן מזוויעהל. ספריו: ”שערי אביב”; ”בהר יראה”.