בידספיריט | ספר 'המקנה' לבעל ההפלאה; וספר
ספר 'המקנה' לבעל ההפלאה; וספר 'מחנה לוי' מבנו. מהדורות ראשונות. עותקי הגר”ח ברלין; חתימות והגהה נאה - ספר המקנה, והוא חלק שני מספר הפלאה, חידושים על מסכת והלכות קידושין, מאת הגה”ק רבי פנחס הלוי איש הורוויץ אב”ד פרנקפורט ורבו של מרן החת”ס. אופיבאך, תקס”א [1801]. מהדורה ראשונה של ספר יסוד. סטפנסקי ספרי יסוד 98 סטפנסקי חסידות 178 [5], רנו דף. 31 ס”מ. נדפס ונכרך עם: ספר מחנה לוי. חידושים על הש”ס, מאת הגאון רבי צבי הירש הורוויץ, אב”ד פרנקפורט על מקום אביו. אופיבאך תקס”א [1801] מהדורה ראשונה. [1] צח [1], 31 ס”מ. בשערי שני הספרים ובדפים נוספים בספרים, מתנוססות חותמות בעלות רבות של גאון הגאונים רבי חיים ברלין, ראש ישיבת וולאז'ין, ורבן הראשי של מוסקבה ושל ירושלים: ”חיים ברלין בהגאון אדמו”ר הנצי”ב ז”ל, מלפנים במאסקווא ואב”ד ור”מ בוולאז'ין וכעת בירושלם עה”ק ת”ו”. כמו כן: בדף רנט ע”א בספר המקנה מופיעה הגהה למדנית נאה [7 שורות], בכתב יד קדשו של הגר”ח ברלין, המקשה על בעל ההפלאה ונשאר ב'צריך עיון'. מצב כללי: טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. דף אחד מנותק. כריכת חצי עור מקורית, עם הטבעות שמות הספרים. המחבר הגה”ק רבי פנחס הלוי איש הורוויץ [תצ”א-תקס”ה], אב”ד פפד”מ. מגדולי דודו, הרביץ תורה בישראל והעמיד תלמידים בנגלה ובנסתר. בראשם תלמידו המובהק, בעל החתם סופר. המסורת החסידית מספרת כי רבי פנחס הורוויץ יחד עם אחיו רבי שמואל שמעלקא מיקלשבורג, היו מגדולי תלמידיו של ה'מגיד ממעזריטש'. והרבה סיפורי מופת נקשרו בו ובאחיו ואודות הקשר ביניהם ובין 'המגיד' מפיץ תורת חסידות הבעש”ט. חתנו היה האדמו”ר רבי אברהם חיים ב”ר גדליה מזלוטשוב, מגדולי תלמידי המגיד ממעזריטש, מחבר הספר החסידי המפורסם ”אורח לחיים” – ברדיטשוב, תקע”ז, חתן נוסף של המחבר הוא רבי צבי יהושע הורוויץ בנו של הרבי ר' שמעלקא. חידושי תורה מהם נדפסו בסוף 'ספר ההפלאה'. בנו הגאון רבי צבי הירש הלוי הורוביץ [תקי”ד-תקע”ז], ”בעל מחנה לוי”. רב העיר פרנקפורט דמיין, על מקום אביו. נודע בחריפותו ועמקותו בלימוד התלמוד. עמד במשא ומתן הלכתי עם רבים מגדולי דורו ובהם ר' עקיבא איגר וגיסו ובן דודו צבי יהושע הורוביץ מטורנא. עם פטירת אביו, נתמנה לשבת תחתיו כרב העיר, וכראש הישיבה במקום, ובתפקיד זה כיהן עד יום פטירתו. חיבר כמה ספרים. ספרו העיקרי מחנה לוי שלפנינו, על סוגיות הש”ס. בעלי הספר הגאון רבי חיים ברלין [תקצ”ב-תרע”ג], מגדולי דורו ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. בנו הבכור של הנצי”ב מוואלוז'ין. הגר”ח שימש כרבה הראשי של מוסקבה, וכראש הישיבה המפורסמת ביותר בעולם, ישיבת וולוז'ין המכונה 'אם הישיבות' וכן כאב”ד ור”מ וולוז'ין. אחר כך כיהן כרבה של קוברין. בשנת תרס”ו הוזמן לירושלים, ולאחר פטירת רבי שמואל מסלנט הוכר בסמכותו וגדולתו התורנית כרבה של העדה האשכנזית בירושלים, למרות שסירב לקבלה באופן רשמי.