בידספיריט | כתב יד הגאון המפואר רבי

כתב יד הגאון המפואר רבי אברהם יצחק ויינברגר אב”ד קליינוארדיין, [חתנו חורגו של החת”ס] - הספד על הכתב סופר - ”שלום וכל טוב לידיד נפשי חתני חורגי הרב המאה”ג המופלג החרוץ המפורסם גן הדסים כש”ת מו”ה יצחק נ”י אב”ד דק”ק פ”ש יע”א”   (שו”ת חתם סופר חו”מ סימן מ”ג) כתב-יד ארוך המתפרש על פני שלושה עמודים ובו הספד על ה'כתב סופר'; בכתב יד קדשו של רבה הנודע של קליינוארדיין הגאון הקדוש רבי אברהם יצחק וויינבערגער בעל הפני יצחק, מגדולי תלמידי החתם סופר [מופיעות תשובות רבות אליו בשו”ת חת”ס], ולאחר פטירת החת”ס היה מגדולי מקורבי ה'דברי חיים' מצאנז [אליו ממוענת התשובה המפורסמת בשו”ת דברי חיים בעניין שינויי נוסח התפילה]. קליינוארדין, [תרל”ב 1872].  ” - - - והנה בפטירת הצדיק הגאון אבד”ק פ”'ב זצ”ל, אשר עדיין לא הגיע לימי הזקנה והי' גדול בתורה, והרביץ תורה יותר משלשים שנה, ומפורסים אי”צ ראי', והעמיד תלמידים רבים וכפי הנשמע מאתים תלמידים זכו להורות בישראל, ואין לשער גודל הצער שהגיע לכל המדינה וביחוד ללומדי תורה ובפרט להרבנים, כי הוא הי' תפארת הלומדים ועטרת הרבנים ויש לקונן עליו נפלה עטרת ראשינו אוי נא לנו כי חטאנו - - - ” הפני יצחק היה סמוך על שולחנו של החת”ס כמה שנים. הוא הכיר היטב את בעל ה'כתב סופר'. גם חתונת בנו של הכתב סופר היתה בקליינוארדיין, והפני יצחק היה מסדר הקידושין. [3] עמ', 21 ס”מ. ההספד נדפס בספרו מלל לאברהם. מצב טוב. כתמי זמן. סימני קיפול. הדבקות ישנות בשולים. ------------------------- הגאון הקדוש רבי אברהם יצחק ויינברגר מח”ס פני יצחק [תקס”ה-תרמ”ה],  היה מגדולי הרבנים בהונגריה, נודע כגאון מופלג וצדיק נשגב, בשנת תקצ”ב נתקבל לאב”ד פריישטאדט, ומשנת תר”ד ועד לפטירתו, במשך יותר מארבעים שנה כיהן כרבה של קליינוארדיין, אחת הקהילות החשובות בהונגריה. לאחר פטירתו התמנה הערוגות הבושם על מקומו כרבה של קליינוארדיין. החליף מכתבי שאלות ותשובות עם גדולי דורו כגון החתם סופר, הכתב סופר, הדברי חיים, מהר”ם א”ש, מהרש”ק. לאחר פטירתו יצא לאור ספריו פני יצחק על סוגיות הש”ס ומלל לאברהם עה”ת. היה מגדולי תלמידיו ומקורביו של מרן החתם סופר.  הוא היה חתנו של הגאון רבי צבי הירש הלר חריף בעל הטיב גיטין. לאחר פטירת הטיב גיטין נשא החת”ס לאישה את אלמנתו והיא הביאה עמה לפרשבורג את בתה וחתנה בעל הפני יצחק, שהיה סמוך על שולחנו של החת”ס, עד שהתמנה לרבה של פריישטאדטל. בספר רשומים בשמך מובא ”סיפר חותנו [צ”ל חתנו] של רבינו בזווג שלישי, הגר”צ ר' אברהם יצחק וויינבערגער זי”ע אבד”ק קליינווארדיין, שבהיותו פעם בחדרו של רבינו שמע איך שלומד ואומר ”אמר אביי” ומיד נתמלא החדר מלא אורה ורבינו קרא בקול ”ברוך הבא אביי” . [תשובות אליו בשו”ת חת”ס: חו”מ סי מ”ג, שם מכנה אותו החת”ס ”חתני חורגי”, סי' צ”ה, סי' קנ”א; או”ח סי' מ”ד, יו”ד סי' קצ”ה, רי”א; אה”ע סי' קע”ג].  לאחר פטירת החתם סופר התקרב מאד להרה”ק רבי חיים מצאנז, והוא זה שהכשיר את הדרך בהונגריה בפני רבי חיים מצאנז. בשו”ת דברי חיים ישנן כמה תשובות אליו, ומהם התשובה המפורסמת אודות שינויי נוסחאות התפילה (חלק ב, אורח חיים סימן ח; וכן יו”ד סימנים נ”ו ו-קכ”ט; חו”מ סי' ט”ו; ובליקוטים סי' לט). הפתיחה היא בדרך כלל ”לכבוד ידידי מחו' הרב המאה”ג החריף ובקי החסיד ירא ד' המפורסם לתהילה מוהר”ר אברהם יצחק וו”ב נ”י האבד”ק קליין ווארדיין יע”א”. בקליינוארדיין הקים ישיבה גדולה בה הרביץ תורה למאות תלמידים וכמה גדולי תורה יצאו מבית מדרשו אחד מתלמידיו שקיבל אצלו תורה, היה הגה”ק רבי משולם פייש [הראשון] מטאהש, במכתביו לרבו מכנהו 'אדמו”ר', ומזכיר את עצמו לפני רבו להפקד בדבר ישועה ורחמים. בספר עבודת עבודה להרה”ק מטאהש נכתב אודותיו: ”רבו הראשון היה הגה”ק ר' אברהם יצחק וויינבערגער זי”ע בעל פני יצחק אבדק”ק פריישטאט, אשר היה גאון עצום ועובד ה' ונסע גם אל תלמידי בעש”ט הק' ובעיקר דבק נפשו בהרה”ק רבי ר' הירש מרימנוב זי”ע, והרה”ק רבי הירצקא'לע מראצפערט זי”ע אמר על הפני יצחק שהוא אש להבה. והפני יצחק קירב מאוד את תלמידו אא”ז הק'...  והאיר את פני העיר ברוב קדושתו וכח תורתו עד שנעשתה עיר קליינווארדיין עיר ואם בישראל”. יש לציין מש”כ ההתעוררות תשובה ז”ל ונדפס בריש ספר זכרון למשה וז”ל ”פעם א' ביקר את החת”ס ז”ל הגאון ר' אברהם יצחק וויינבערגער אבדק”ק קוו”ד, חתנו של הגאון ר' צבי חריף זצ”ל, בתור חתן חורג של הח”ס, כי הח”ס נשא בסוף ימיו אלמנתו... ושאל את החת”ס ז”ל האם לפי שעתו לא היה נכון לעשות איזו פעולה בכחם הטמיר של השמות הקדושים כמו יצירת גולם והדומה, כדי לחזק עי”כ האמונה והבטחון בה', ועל זה השיבו: תאמין לי שיש בכחי ליצור ע”י השמות והצרופים גולם בלי התאמצות יתירה, בעמל קל של לגימת מים ”וויע איין טרונק וואססער” אך הסיבה של מניעתי מלאחוז בדרך זה, ע”ד הירושלמי הידוע (יומא פ”ג סוף ה”ז) שמי שנהנה מאחרים אסור להשתמש בשמות הקדושים וע”כ גם עלי להמנע מכגון דא”  מקורות: שו”ת חת”ס, שו”ת דברי חיים, רשומים בשמך עמ נ”ג, זכרון למשה, ספר זכרון לקהילת קליינווארדיין והסביבה עמ' י', עבודת עבודה - דברות קודש עמ' רב, רבנו הקדוש מצאנז - ג עמ' קנט.