בידספיריט | חידושי המהרש”א וחידושי המהרש”ל. העותק

חידושי המהרש”א וחידושי המהרש”ל. העותק של רבי אפרים זלמן מרגליות, עם הגהות בכתי”ק - חידושי הלכות - מהרש”א, וחידושי המהרש”ל (-חכמת שלמה) על כל הש”ס, בכרך אחד. אמשטרדם, תקט”ו [1755]. כרך מיוחד של חידושי המהרש”א והמהרש”ל, שניים מגדולי מפרשי התלמוד. החידושים נדפסו באותו הדף, בחלק העליון של הדף - חידושי המהרש”א, ובחלקו התחתון - חידושי המהרש”ל. כיום פירושים אלו נדפסים יחד באותו הדף, כחלק ממסכתות הש”ס בסוף כל מסכת ומסכת. (ראה: רבינוביץ, מאמר על הדפסת התלמוד עמ' קיח-קיט). בעמוד השער חתימות ידו של רבי אפרים זלמן מרגליות, הק' אפרים זלמן מרגליות, ובדף א חתימה נוספת: הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד. בשער, חתימה רבנית-אדמו”רית, נוספת, לא מפוענחת. רבי אפרים זלמן מרגליות [תקכ”א-תקפ”ח], בעל ה'בית אפרים', 'מטה אפרים' ושאר ספרים. מגדולי האחרונים ומחשובי הפוסקים בדורו. נמנה בין חכמי ה'קלויז' בברודי. כבר בחייו נודע כאחד מגדולי הפוסקים וספריו היו נפוצים, בייחוד ספרו על דיני קריאת התורה 'שערי אפרים' ויצירתו 'מטה אפרים' העוסקת בהלכות הימים הנוראים. ספרים אלה הפכו לספרי יסוד בתחומם ויצאו במהדורות רבות, שלכמה מהן צורפו הערות ונספחים מאת חכמים שונים. תורה וגדולה התאחדו על שולחנו. הוא עצמו לא נחשב לחסיד, אך גדולי החסידות העריכוהו, הוא הסמיך את בעל ה'דברי חיים' להוראה, והיה מן המסכימים לספר 'ליקוטי מוהר”ן' יחד עם החוזה מלובלין. בראשית ההסכמה ל'ליקוטי מוהר”ן' הוא מתואר בתארים מופלגים: ”הרב הגאון המובהק המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, האדם הגדול בענקים, החריף ובקי בכל חדרי תורה רקיע לשחקים, נ”י ע”ה פ”ה כק”ש מו”ה אפרים זלמן מרגליות מבראד זצלה”ה בעהמ”ח שו”ת בית אפרים וס' פרי תבואה ושאר ספרים”. בעל ה'חת”ם סופר' אמר עליו בהספדו: ”באמת בו נמצא תורה וגדולה במקום אחד ובמקום גדולתו ענוותנותו... והיה ידוע כי היה גדול עולם, אבי אבי רכב ישראל ופרשיו... ובכל יום שמועותיו בבתי מדרשינו”. [1] ש דף, 37 ס”מ. ההגהה הארוכה בדף קצד ע”ב ובדף רו ע”ב. מצב טוב. כתמי זמן. דף שער מנותק עם מדבקות ושני דפים אחרונים עם מדבקות לחיזוק. כריכת עור עתיקה פגומה.