בידספיריט | ברכת דוד. לבוב. מהדורה ראשונה.

ברכת דוד. לבוב. מהדורה ראשונה. עותק מיוחס - ברכת דוד. לבוב. מהדורה ראשונה. עותק מיוחס מאמרי חסידות על ספר בראשית, מאת רבי אברהם דוד וואהרמן אב”ד בוטשאטש. לעמברג, בשער: תקס”ה 1800, ובאמת, תר”ה (כנראה). מהדורה ראשונה. בשער: דפוס Jihdas Rosanis, תקס”ה, ![1800]. שמה של המדפיסה ושני התאריכים (הסותרים זה את זה) מזויפים, כנראה מחמת הצנזורה. תאריך ההדפסה האמיתי נרמז בחתימת המביא לדפוס שבסוף הספר, בה מודגשות המלים 'תהלה לאלהי דוד', דהיינו תר”ה. ראה: א' יערי, בית דפוס של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת”ש, עמ' 107, מס' 43. בעמוד שמעבר לשער, נדפס המשפט ”תורת ה' תמימה” באותיות גדולות, ותחתיו צוין כי ההסכמות לא נדפסו ”מטעם הכמוס”. כנראה שגם השמטת ההסכמות היא חלק מהסוואת פרטי ההדפסה. ידוע על כמה וריאנטים של השער, לפנינו הוא כפי הטופס השלישי שנרשם במפעל הביבליוגרפיה העברי. המחבר רבי אברהם דוד וואהרמן רבה הנודע של בוטשאטש (תקל”א-תר”א), מגדולי דורו בתורה ובחסידות ומגדולי הפוסקים. לאחר נישואיו התקרב לחסידות והתקשר עם גדולי האדמו”רים בדורו, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי משה ליב מסאסוב, רבי חיים מטשרנוביץ ורבי צבי הירש מנדבורנה. בשנת תקע”ד נתמנה לאב”ד בוטשאטש על מקום חותנו ורבו רבי צבי הירש קרא. נודע כגאון מופלג וצדיק. חיבר ספרים הלכתיים רבים: אשל אברהם על שלחן ערוך אורח חיים שנדפס פעמים רבות, ”דעת קדושים” על יו”ד, ”עזר מקודש” על אה”ע, ”כסף הקדשים” על חו”מ, לצד חיבורו ברכת דוד על דרך החסידות. ראה: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א', עמ' סח-עב. עותק מיוחס: הספר הגיע מעזבון הרב הצדיק דוד משה פרידמן, בנו של האדמו”ר רבי דוב בער פרידמן מצ'ורטקוב. כשאביו נפטר בצעירותו בשנת תרצ”ו הוא היה כבן 22, לאחר האנשלוס עונה על ידי הנאצים ומיד ברח מוינה לאנגליה. לאחר השואה סירב לקבל עליו אדמו”רות כלשהי, נפטר בכ”ז בשבט תשמ”ח. הספר שלפנינו היה של אביו האדמו”ר, וככל הנראה הספר אף הגיע מלמעלה בקודש מהאדמו”רים לבית צ'ורטקוב – רוזין. אשור ינתן לכל דורש. סטפנסקי, חסידות 100. [2] קפב דף, 23 מצב טוב-טוב מאוד. בדפים בודדים הושלמו השוליים העליונים, לפעמים תוך פגיעה במספרי הדפים. פגמים קלים בדפים קמג, קעט-קפט. מעט כתמי זמן. כריכת חצי עור חדשה.