בידספיריט | קבלה מתורת האר”י, שנות הת'

קבלה מתורת האר”י, שנות הת' [סביבות 1640] שלא נדפסו - מקבץ כתבים קבליים נדירים שלא נדפסו מתורת האריז”ל וגוריו.  דפים 1-8: קטע מתוך ספר הדרושים שערכו רבי בנימין הלוי ורבי אלישע גוושטאלה מכתבי רבי חיים ויטאל. לא נדפס. בראש דפים אלו כותרת: ”ענין סודות נפלאים מהגלגולים וכללים עצומים אל האר”י זלה”ה וגם ענין העגל שעשו ישראל”. דפים 9-11: קטע מתוך דרוש התנינים לרבי יוסף אבן טבול. הדרוש נדפס רק בשנים האחרונות, לא נבדק האם הנוסח שלפנינו שונה [ראה: הרב משה הלל, דרוש התנינים לר' יוסף טבול – נוסח הארוך והקצר, מן הגנזים, ספר רביעי (תשעה), עמ' א-כה]. אחרי דף 8 יש קטע חסר שהוא סוף הקטע מתוך ספר הדרושים ומתחילת דרוש התנינים. [11] דף. 19.5 ס”מ. כתיבה מזרחית על נייר איכותי. שנות הת' [סביבות 1640]. מצב טוב מאוד. כתמים, מעט נקבי עש. כריכה פשוטה. רקע ת”ר (600) ניירים מכתבי רבי חיים מויטאל מתורת רבו האר”י: במאה ה-16 התגבשה בצפת קבוצה מיוחדת של מקובלים, כשבמרכזה עמד האר”י ותלמידו המובהק, רבי חיים ויטאל. לאחר פטירת האר”י, שמר רבי חיים בקנאות על כתבי רבו ומיאן לחשוף אותם לאחרים.  אולם, כשחלה רבי חיים, ניצל המקובל העשיר רבי יהושע בן נון את ההזדמנות. הוא שיחד את רבי משה, אחיו של רבי חיים, שהצליח להוציא 600 דפים מכתבי האר”י. רבי יהושע העתיק את הדפים הללו, וכך החלו כתבי האר”י להתפשט בין המקובלים. מתוך כתבים אלו ערכו ארבעה מקובלים - רבי אפרים פאנצירי, רבי בנימין הלוי, רבי אלישע גוושטאלה ורבי מלכיאל אשכנזי - שלושה ספרים חשובים: ספר הדרושים, ספר הליקוטים וספר הכוונות. בין המקובלים הבולטים באותה תקופה היה רבי בנימין הלוי, שנולד בצפת בסביבות שנת ש”נ. הוא למד אצל רבי חייא רופא, תלמידו של רבי חיים ויטאל, וכן קיבל תורה ממקובלים נוספים כמו מהר”ם אלשיך ורבי שלמה אלקבץ. בשנת תט”ז נשלח לאיטליה כשליח צפת, שם הפיץ את תורת האר”י והעביר את משנתו לתלמידים רבים, ביניהם רבי משה זכות. דמות חשובה נוספת היה רבי יוסף אבן טבול, שמוצאו מצפון אפריקה. הוא עלה לצפת ולמד ישירות מהאר”י. לאחר פטירת רבו בשנת של”ב (1572), נשאר בצפת והמשיך להפיץ את תורת הקבלה, כשבין תלמידיו נמנים רבי שמשון בק ורבי ישראל בנימין.