בידספיריט | אור נעלם – אור לו

אור נעלם – אור לו בציון. העותק של רבי דוד טעבל ממינסק ושל רבי אליהו חיים מייזל מלאדז - אור נעלם שאלות ותשובות בהלכה, מאת רבי יצחק זקיל אטהויזן רבה של מגנצא. קארלסרוא, תקכ”ה [1765]. מהדורה יחידה. המחבר היה רב בקהילות אשכנז משך 33 שנה. בהקדמת המחבר מספר כי שלח כמה קונטרסים אל גדול הדור בכל גאוני זמננו מן הגדולים אשר בארץ הגאון המפורסם מוהרי”ך רבי יעקב הכהן פופרש אב”ד ור”מ בק”ק ורנקבורט והוטב בעיניו. [1]ט, ט-לח [2] דף, 31 ס”מ. נדפס ונכרך עם: אור לו בציון. אור חדש על ציון המצוין בהלכות, על סדר נר מצוה על מסכת ברכות ועל הלכות קטנות במסכת מנחות, מאת רבי יצחק זקיל אטהויזן רבה של מגנצא. קארלסרוא, תקכ”ה [1765]. מהדורה יחידה. מה דף, 31 ס”מ. שני הספרים הנם נדירים. מצב טוב. קרעים קלים בשוליים הלבנים וקיפולים בפינה התחתונה של מספר דפים בתחילת הספר.  עותק מיוחס: בעמוד השער, חתימת יד רבי דוד טעביל ממינסק, וחותמת רבי אליהו חיים מייזל רבה הנודע של לאדז. רבי דוד טעבלי בעל ה'נחלת דוד' (תקנ”ד-תרכ”א) , מגדולי תלמידי רבי חיים מוואלוז'ין ומגדולי דורו. משנת תק”פ בערך כיהן כאב”ד וראש הישיבה בסטופץ ובשנת תר”ט נתקבל לרבנות העיר הגדולה והחשובה פינסק, שם נתמנה ל”מד”א ומ”צ דמינסק” לאחר פטירת רב העיר רבי ישראל מירקיש בשנת תקע”ג, הוחלט בעיר מינסק, שהרבנים הבאים לא יכונו בשם אב”ד רק בתואר מד”א ומ”ץ. ספריו על הש”ס, שו”ת ודרשות, נקראו בשמות: ”בית דוד” ו”נחלת דוד”. בעיקר נודע שמו בעולם התורה, על שם חיבורו ”נחלת דוד” על מסכת בבא קמא, המהוה עד היום לאחד מספרי היסוד הנודעים בלימוד הסוגיות במסכת זו ומסכתות נוספות. רבי אלי' חיים מייזל נולד ביום ט' סיון תקפ”א בהורודוק, וביום י”ד סיון תקפ”א נפטר רבי חיים, ובברית מילה של רבינו שהיתה יומיים אחרי פטירת רבי חיים נקרא התינוק ע”ש רבי חיים ורבו הגר”א מוילנא. מילדותו התפרסם כעילוי וילד פלא. רבי לייבלה מקובנא נסע במיוחד לבית ההורים לראות בילד פלא זה. בהיותן כבן שמונה כבר היה לתלמידו של רבי יצחק מוואלוז'ין, הוא אשר הודיע על פתיחתה מחדש של ישיבת וואלאז'ין [מנחם אב, תרנ”ד (1894)] יחד עם ה'גדול מפינסק'. לודז' היתה עיר מלאה ברבבות של 'חסידים' ואילו רבם היה 'ליטאי' מובהק. ואעפ”כ יראת הכבוד אליו בכל רחבי פולין וליטא היתה כמעט כאל מלך. כך ציטוט מבן הדור ההוא, ראה סיפור חייו, משה זעירא, רבותינו שבגולה, עמ' 332 ואילך.