בידספיריט | כתב יד קבלי, מאת הגה”ק

כתב יד קבלי, מאת הגה”ק רבי מנחם מנדל משקלוב גדול תלמידי הגר”א בקבלה - ”בעזר הא-ל נורא עלילות אתחיל מפעלות אלקים” כתב-יד קבלי המשתרע על פני [2] עמ', כתובים בבהירות רבה, בכתב יד קדשו של גדול תלמידי הגר”א בקבלה, ומוסר תורתו העיקרי, הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל משקלוב, מנהיג עליית תלמידי הגר”א בירושלים. אוטוגרף. [ארץ ישראל, שנות ה'ת”ק, תחילת המאה ה-19]. נדפס בספר מים אדירים למחבר [מהדורה חדשה, ירושלים תשס”ח, עמ' מד]. כתב היד עוסק ב'צירוף' אותיות האלפא ביתא, שיסודו במשנה בספר יצירה , וידועים דברי הגר”ח מוולאז'ין: ”ובספר יצירה הייתה משנתו סדורה... ואמר לי הגר”א גרסתו הברורה... אמרתי לו מעתה הלא אינו דבר גדול ופלא כל כך לברוא גולם? השיב כי באמת פעם אחת התחלתי לברוא גולם, ובעודי באמצע עשייתי חלף ועבר תמונה אחת על ראשי , והפסקתיו מלעשותו עוד, כי אמרתי מסתמא מן השמים מנעוני לפי רכות שני אז. ושאלתיו בן כמה היה אז? והשיב שהיה קודם י”ג שנה” (מתוך ההקדמה ל'ספרא דצניעותא'). הרמ”מ משקלוב העיד שהגר”א המשיך להתגלות אליו לאחר עלותו לארץ הקודש בכמה מקומות כגון באר איוב (הוא מעיין הגיחון) שבירושלים ושם הוסיף ולמדו את תורת הסוד. על פי המסורת, דברי תורתו של הגר”א שלמדו בחזיון, משולבים בספריו של הרמ”מ משקלוב שחיבר בארץ ישראל (ראה במבוא לכתבי הגרמ”מ ז”ל, כרך א, עמ' 13-12).   לפנינו חידושים עמוקים ביותר בקבלה, הכוללים שמות קודש וגימטריות. אותם כתב הרמ”מ משקלוב בארץ הקודש, ושעל פי עדותו הם נכתבו מפי אדוננו הגר”א, שנתגלה אליו על הרי ירושלים, שנים רבות לאחר פטירתו. [1] דף, כתוב משני צדדיו. 17X22 ס”מ. הכל בכתב יד קדשו של הרמ”מ משקלוב. מצב בינוני-טוב. כתמי זמן. נקבי עש. הדבקות חיזוק בשולים. רבי מנחם מנדל משקלוב [נפטר תקפ”ז 1827], מגדולי תלמידי הגר”א, וגדול תלמידיו בחכמת הנסתר. שימש את הגר”א בשנתיים האחרונות לחייו ו ”היה אהוב על רבו וגילה לו סודו ומצפוני לבו ומסר לו את המפתחות בגנזי הנגלות והנסתר” (עליות אליהו). על תקופה זו כותב רמ”מ: ”וה' נתן לי חן בעיניו ושמשתי אותו בכל כוחי, וכל אלו השתי שנים פחות שליש שהייתי אצלו לא זזתי ממנו, ואחזתיו ולא ארפנו, ולא משתי מתוך אהלו יומם ולילה, באשר הלך הלכתי, ובאשר ילין לנתי, ולא זזה ידי מתוך ידו כלל וכלל, ופתח הוא לי מפתח החכמה, ואמר לי כמה דברים פתחים יקרים...”.     אחרי פטירתו של הגר”א, נטל הרמ”מ על עצמו את מלאכת סידורם והבאתם לדפוס של כתבי הגר”א, כגון הפירוש הידוע על משלי, הפירוש על הגדה של פסח, וההגהות ל”סדר עולם”. בשנת ה'תקס”ו הדפיס את פירושו של הגר”א לספר יצירה ואת ביאורו של הגר”א לשולחן ערוך חלק יורה דעה.        בשנת תקס”ח עלה הרמ”מ משקלוב בראש קבוצת תלמידי הגר”א לארץ ישראל, התיישב בטבריה ובצפת ולאחר הרעש עמד בראש הישוב האשכנזי בירושלים. רבי מנחם מנדל נודע במיוחד בהשגותיו העמוקות והגבוהות בתורת הנסתר, ובימי שבתו בארץ ישראל חיבר חיבורים עמוקים בתורת הקבלה. חלק מחיבוריו אלה נדפסו בשנת תשס”א תחת השם 'כתבי הגרמ”מ'. בכתביו הוא מספר על חזיונות שמימיים ועל סודות התורה שנגלו אליו משמים, ועל נשמת רבו הגר”א שהתגלתה אליו כדי להאיר עיניו בסודות התורה.