בידספיריט | תוכן היסטורי: מכתב שר התורה

תוכן היסטורי: מכתב שר התורה מרן הגר”ח שמואלביץ. שנחאי, תש”ו - ”הצלת אחותי ובנה בכל מיני הצלה” מכתב בעל תוכן היסטורי חשוב, כולו [200 מילים] בכתב יד קדשו ובחתימתו [פעמיים] של מרן הגאון רבי חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר. נשלח בסיום השואה משנגחאי שבסין, לשם גלתה ישיבת מיר בתקופת השואה. שנגהאי, עש”ק תבוא תש”ו [1946]. המכתב נשלח עובר לסיום השואה, והוא עוסק בהצלתם של אחותו של הגר”ח שמואלביץ הרבנית גיטל, רעיית המשגיח דנובהרדוק הגרי”א ולדשיין הי”ד [ראה מכתב מאיתו במכירה זו] ובנם רבי רפאל. הגר”ח שמואלביץ אינו חוסך במאמצים ובהוצאות ומדגיש במכתב את הדחיפות ואת הפיקוח נפש. סוף דבר ששניהם, האחות והאחיין נשואי המכתב אכן ניצלו, אולם האב הגדול ניספה בשואה. הם עלו לארץ והרבנית גיטל נישאה בשנית למשגיח ישיבת מיר הגאון רבי חיים זאב פינקל; והבן רבי רפאל נשא לאישה את מינה, נכדתו של הצדיק רבי יעקב יוסף הרמן. תכנים היסטוריים נוספים ”מהישיבה הק' כבר נסעו הרבה לארה”ב ובסוף כנראה יסעו כולם, ומה נעשה ששערי ארה”ק סגורים לעת עתה ולה' הישועה” . כן מוזכר במכתב ראש הישיבה הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל ”נא ונא להתראות עם מו”ח שליט”א”.  [1] דף נייר, כ-27 ס”מ. הכל בכתי”ק הגר”ח שמואלביץ. מצב טוב מאוד. כתמי זמן. סימני קיפול. הגאון הגדול רבי חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר [תרס”ג-תשל”ט], מגדולי ראשי הישיבות בדור הקודם. נכד ה”סבא” מנובהרדוק וחתן הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר. היה תלמידו המובהק של הגאון רבי שמעון שקאפ שהחשיבו במיוחד ומינהו לכהן כר”מ לצעירי הישיבה. משנת תרצ”ו, החל הגר”ח למסור שיעורים בישיבת מיר ומאז לא הפסיק במסירת שיעוריו במשך למעלה מארבעים שנה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה כאשר גלתה הישיבה לעיירות ליטא, ליפן ולשנחאי, היה הגר”ח לראש הישיבה בפועל, מסר שיעורים כסדרם והנהיג את הישיבה יחד עם המשגיח רבי יחזקאל לווינשטיין. בתקופת גלות ישיבת מיר בשנחאי, נשא הגר”ח שמולביץ את עול הישיבה ואת העול הכלכלי הבלתי נתפס של כל שאר הישיבות שגלו לשנחאי, בעיצומה של מלחמת עולם כאשר הוא מיטלטל מעיר לעיר, ממדינה למדינה ומיבשת ליבשת. רבות נכתב בדברי קורות ימי עם ישראל, אודות גלותם של בני הישיבות בשנחאי בשנות הזעם של השואה שכילתה את יהדות אירופה. מפלאי ההשגחה הפרטית, בעיצומם של ימי הסתרת הפנים הנוראה. אותה תיבת נח מודרנית, שבניסי-ניסים מילטה מעמק הבכא באירופה את עתודת הרוח של עם ישראל, תלמידי ישיבות ליטא על רבותיהם.