בידספיריט | ”צומו ברביעי” - המברק ההיסטורי

”צומו ברביעי” - המברק ההיסטורי המקורי מרבני ישראל לגולי יפן בשואה - מברק התשובה המקורי, שנשלח בערב יום-כיפור, בעיצומה של השואה, מאת רבני ארץ ישראל בראשות הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, אל בני ישיבות ליטא שגלו ליפן, בעניין מתי חל יום-כיפור בעיר קובה שביפן, השוכנת מעברו השני של 'קו התאריך'. [ירושלים, ז' תשרי תש”ב] 28/9/1941. המברק ההיסטורי-הלכתי שלפנינו מופיע בכל אחד מעשרות ספרי ההלכה העוסקים בנושא 'קו התאריך', והוא אחד מפסקי הדין הפולמוסיים המפורסמים ביותר. ראה לדוגמא צילום מצורף מספר 'קו התאריך הישראלי' לרבי מנדל כשר (ירושלים תשל”ז), העוסק בנושא זה. [1] דף נייר, 22X12 ס”מ. מברק רשמי. מצב טוב. נקבי תיוק. קמטים וקרעים זעירים בשוליים. הרקע למברק: בתחילת השואה העניק הקונסול היפני בליטא אשרות כניסה ליפן לכ-5,000 יהודים, ובהם תלמידי ישיבת מיר וישיבות נוספות, ובראשם ראש הישיבה רבי חיים שמואלביץ, המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין, והאדמו”ר רבי שמעון שלום מאמשינוב. הפליטים הגיעו בתחילה לעיר קוֹבה שביפן הנמצאת מעבר לקו-התאריך (100° מזרחה לארץ ישראל), שלגביה קיימת מחלוקת הפוסקים מתי חל שם יום-כיפור, האם בתאריך י' בתשרי, שחל באותה שנה ביום רביעי בשבוע, או ביום החמישי בשבוע, כאשר בכל העולם התאריך כבר י”א בתשרי. במברק מיום כ' באלול ה'תש”א (12/9/1941), שהתקבל בביתו של הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי, נכתב : ”אל הרבנים מישקובסקי, אלטר, הרצוג, סולובייצ'יק, פינקל, מלצר. בתי הורנשטיין, ירושלים. 350 יהודים מתחננים, הצילו, ענו מיד באיזה יום לצום יום הכיפורים. אגודת רבנים ובעלי בתים מקובה.” בעקבות המכתב כינס הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג הרב הראשי לישראל, אספה, וקרא לכל רבני ירושלים להשתתף בה, האספה נקראה ליום ד' בתשרי ה'תש”ב (25/91941). באספה נכחו בין השאר הרבנים: הרב הרצוג, הרב עוזיאל, הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק, הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, הרב שלמה זלמן אוירבך, וכן נציג החזון איש הרב חיים זאב פינקל. כל הרבנים פסקו בתום האספה, שעליהם לצום יום כיפור ביום רביעי. במברק התשובה שלפנינו, ששלח הרב הרצוג ליפן ביום ז' בתשרי כתב (בתרגום חופשי): ”בתשובה למברק שלכם מיום 12.9 אסיפת הרבנים החליטה, שתענית יום הכיפורים הוא ביום רביעי לפי חשבון הנהוג ביפן. אני מצידי מוסיף, אין לצום גם ביום חמישי מפני סכנה, אבל יש להתנהג ביום חמישי לפי המבואר בשו”ע או”ח (סי' תרי”ח סעיף ז-ח).” בכך לא הסתיים הפולמוס. מאחר והחזון אי”ש לא הסכים לפשרה זו, באומרו שיש מצווה לאכול בערב יום כיפור, והם לא יצאו ידי חובת שני הימים. במברק ששלח לתלמידי הישיבה ביפן כתב: ”אחים יקרים, אכלו ביום הרביעי וצומו תענית יום כיפור ביום החמישי ואל תחושו לשום דבר”. בפועל נהגו רוב הגולים כהחלטת הרבנים על פי דברי הרב הרצוג. אולם ראשי ישיבת מיר נהגו כפסק החזו”א. היו גם יחידים שצמו יומיים, והיו אף שצמו חמישים שעות ברצף.