בידספיריט | מכתב האדמו”ר הראשון מאנטניא אל
מכתב האדמו”ר הראשון מאנטניא אל החסידים בצפת. סטאניסלאב, תרפ”ד - ”יכתבו ויחתמו לחיים טובים ארוכים” מכתב נדיר [למעלה מ-80 מילים] בכתב יד קדשו ובחתימתו המסולסלת של מייסד שושלת אנטניא הרה”ק רבי חיים הגר, בן ה'אמרי ברוך' מוויז'ניץ. סטאניסלאב, ד' דסליחות תרפ”ד [1924]. המכתב ממוען אל חסידי אנטניא בצפת ובראשם רבי יוסף צבי גייגר. והוא עוסק ב'כספי החלוקה' הנודעים ששלחו אדמו”רי וויז'ניץ ליוצאי מדינותיהם בארץ ישראל. הרבי מפרט את הסכומים ומצוה ”לחלקם ביעקב לכאו”א כראוי” ; בעקבות המחלוקות בין הכוללים השונים, מברכם הרבי ב ”יהי שלום בחילם שלווה בארמנותם”. תאריך כתיבת המכתב הוא ”יום ד' דסליחות” שחל באותה שנה בכ”ה באלול - יום בריאת העולם. בימים הנוראים מברך הרה”ק מאנטניא: ”היושב על כסא רחמים ייטיב הכתיבה והחתימה לכבוד ידידיי החסידים המופלגים יראי ד' החונים בעיה”ק צפת”ו... יכתבו ויחתמו לחחים טובים ארוכים, ידידם הדו”ש בלונ”ח הק' חיים בהרב הצדיק זצלה”ה” [1] דף נייר משובץ, כ-22 ס”מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמי זמן. הרה”ק מאנטניא מבשר להם במכתב על שליחת דמי התמיכה האדמו”ר רבי חיים הגר מאנטניא [תרכ”ב-תרצ”ב], בנו של רבי ברוך הגר - האדמו”ר השני מויזניץ, בעל האמרי ברוך. נתגדל אצל סבו בעל ה'צמח צדיק' מוויז'ניץ. ובהיותו בגיל 13 הוסמך לרבנות ע”י גדולי רבני גליציה [ביניהם רבי שלמה דרימר בעל ה'בית שלמה']. מלבד כוחו בתורה, היה בעל תפלה ויודע נגן, חלקו השני של הניגון 'אודה לקל' של חסידות ויז'ניץ הולחן על ידיו. לאחר פטירת אביו בשנת תרנ”ג, הקים את חצרו בעיירה אוטיניה שבגליציה המזרחית ועד מהרה דבקו בו אלפי חסידים. לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב רבינו בעיר סטניסלב שם הנהיג את עדתו עד ליום פטירתו, ומשם גם נשלח המכתב שלפנינו. היה בעל ייסורים ועבר עשרות ניתוחים בשל חולשת גופו. מסופר כי בעברו ניתוח ארוך ומסובך, ביקשו הרופאים להרדימו, אך רבי חיים סירב וביקש שיביאו לו את ספר הזוהר וסיגריה, ושידליקו מעליו נרות, והורה שלאחר חצי שעת לימוד יתחילו בניתוח, ואכן הוא לא זז בכל מהלך הניתוח. הדבר היה לפלא בעיני הרופאים והתפרסם בעיתונות המקומית. נפטר בעת הדלקת נרות חנוכה לאחר שסיים לברך את ברכת 'שהחיינו' על הדלקת נר ראשון של חנוכה. רוב דברי תורתו אבדו בזמן המלחמה, לאחר פטירתו הדפיסו חסידיו חלק מתורותיו בספרים 'טל חיים' על התורה ו'נימוקי חיים' על הש”ס.