בידספיריט | 'תורות' מטיש שבת חול המועד

'תורות' מטיש שבת חול המועד פסח בכתי”ק האדמו”ר מאלכסנדר. בני ברק, תשמ”ב - מכתב עמוס בדברי תורה וחסידות [למעלה מ-600 מילים] בכתב יד קדשו ובחתימת ידו של הרה”ק רבי אברהם מנחם דנציגר בעל ה'אמרי מנחם' מאלכסנדר. בני ברק, תשמ”ב [1982]. המכתב מכיל את דברי התורה שאמר האדמו”ר בשבת חול המועד פסח. בין הדברים מביא הרבי אמרה חריפה בשם ה'ישמח ישראל' מאלכסנדר: ”ואל יוציא מחבורה לחבורה [בקרבן פסח], כדברי דודי מרן בעל הישמח ישראל זי”ע: שאוהביו וידידיו [של אדם] ימצאו חן בעיניו ואל יבקש בכל יום ויום חברים חדשים”... הרבי מסיים את דף התורות בגימטריה של המילה ”רחמים”  והרבי מברך שעל-ידה ”נזכה לרחמים רבים אכי”ר”.  לאחר מכן בשורה האחרונה, לפני חתימת קדשו, שב הרבי וכופל את ברכתו בלשון של הבטחה: ”הכל הולך אחר החתימה ובטח תזכה לרחמים מרובים אכי”ר ידידך עוז אברהם מנחם דנציגר”. כידוע שכתבי יד קדשם של צדיקי הדורות ובפרט חתימות ידיהם מסוגלים לשמירה ולהצלחה, על אחת כמה וכמה כתב היד שלפנינו המלא בתורות, גימטריאות וברכות בכתי”ק הרבי, ובסופו חתימת יד קדשו. [1] דף, 25X17 ס”מ. הכל בכתב יד קדשו עם חתימת יד קדשו. מצב טוב מאוד. סימני קיפול. האדמו”ר רבי אברהם מנחם דנציגר [תרפ”א-תשס”ה], ממלא מקום אבותיו והאדמו”ר הששי בשושלת אלכסנדר, שנחשבה לפני השואה כחסידות הגדולה בעולם. חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. נולד לאדמו”ר רבי יהודה משה דנציגר מאלכסנדר, חתנו של רבי בצלאל יאיר דנציגר מאלכסנדר, אחיהם השלישי של בעל ה”ישמח ישראל” ובעל ה”תפארת שמואל”. לאחר השואה בה הושמדו רובם של חסידי אלכסנדר בפולין ובראשם האדמו”ר בעל ה'עקדת יצחק', הכתירו שרידי החסידים שעלו ארצה את אביו רבי יהודה משה לשמש כאדמו”ר מאלכסנדר (מכונה על-שם ספרו 'אמונת משה' שהודפס לאחר פטירתו). באדר תשל”ג (1973), לאחר פטירת אביו, הוכתר לאדמו”ר. בימיו התרחבה חסידות אלכסנדר והוקמו בתי מדרש חדשים של החסידות בארצות הברית ובאירופה. ספריו: אמרי מנחם - דברי תורתו; מאמרים ואגרות - ספר שיחות.