בידספיריט | מסמך היסטורי נורא הוד :

מסמך היסטורי נורא הוד : ענקי ירושלים לווים כסף עבור ”החורבה” - ”נאם ישעי' באאמ”ו מו”ה ישכר בער ז”ל, ונאום זונדל סלאנט, ונאם יעקב ברלין” מכתב בעל תוכן היסטורי, אודות חורבת רבי יהודה החסיד - סמל ההתיישבות האשכנזית בארץ ישראל. בחתימת יד קדשם של גדולי הדור, מנהיגי עדת הפרושים בירושלים - רבה של ירושלים הגה”ק רבי ישעיה ברדקי, הגה”ק רבי זונדל סלאנט, ורבי יעקב ברלין אביו של הנצי”ב מוולאז'ין. ירושלם ת”ו, תרכ”ב [1861]. הרקע למכתב: בית הכנסת חורבת רבי יהודה החסיד, היה מרכז הקהילה האשכנזית בירושלים. הוא נחרב ונבנה מספר פעמים. הוא נבנה לראשונה בתחילת המאה ה-18 על ידי קבוצת העולים עם רבי יהודה החסיד, נחרב בידי הערבים בשל אי תשלום חובות, ונבנה שוב בשנות ה'תר”כ [המאה ה-19] על ידי תלמידי הגר”א. בבנייה זו עוסק המכתב שלפנינו. ”גבאי ופקידי חורבת רבי יהודה החסיד” כך מכונים במכתב אב בית הדין הגאון הקדוש רבי ישעיה ברדקי, ומורה ההוראה של העדה האשכנזית הגה”ק רבי זונדל סלאנט. במכתבם נוטלים גדולי הדור הלוואה קצרת מועד לארבעה חודשים, בסך 4,000 גרוש טורקי, ככל הנראה עבור סיום הבנייה, ומשעבדים תמורתה את כל נכסי החורבה. סוף דבר, בשנת תרכ”ד נחנך בית הכנסת במבנה מפואר, וכך מתוארת חנוכת הבית בעיתון המגיד: ”...כל העם יחד פצחו וירננו יחדיו בקול חוצב להבות אש מזמורי תהלות מלך ישראל... וזקנים אדירי תורה לא נמנעו מלפזז ולכרכר”. בראש החוגגים עמדו הגה”ק רבי ישעיה ברדקי והגה”ק רבי יוסף זונדל מסלנט, הראשון אף כובד בהנחת 'אבן הראשה' של כיפת בית הכנסת ולמרות גילו המופלג טרח וטיפס בסולם אל מרומי הכיפה והניח בראשה את האבן האחרונה. [1] דף נייר, 20X13 ס”מ. חתימות יד קודש: נאם ישעי' בהר”י ז”ל. נאום זונדל סלאנט. נאם יעקב ברלין. עם חותם כולל אשכנזים - פרושים. מצב טוב מאוד. סימני קיפול. כתמי זמן. הגאון רבי ישעיהו ברדקי [תק”ן - תרכ”ג], רבה של ירושלים. תלמידו של רבינו חיים מוואלוז'ין. ממחדשי היישוב היהודי האשכנזי בירושלים ומראשי העדה הפרושית. בשנת תקפ”ג נישא בשנית לבתו של הגה”ק רבי ישראל משקלוב. לאחר פטירת חמיו נשא בהנהגת העדה האשכנזית, עם רב העדה רבי יוסף זונדל מסלנט. נודע כחכם מופלג. מסופר שפעם לא היו לולבים בירושלים ובערב סוכות הגיע ערבי עם לולב ארוך מאוד והציע אותו למכירה בהון רב. הביאו אותו לפני רבי ישעיהו ברדקי שאמר לערבי שהוא אינו מוכן לשלם את כל הסכום, אך הוא מוכן לקנות ממנו את חציו העליון של הלולב [שעליו מברכים...] בחצי מהמחיר. הגאון רבי יוסף זונדל מסלנט [תקמ”ו-תרכ”ה], גאון ומקובל. הוגה תנועת המוסר ורבו של רבי ישראל סלאנט'ר. היה תלמידם של רבי עקיבא איגר, ושל רבי חיים מוולאז'ין. באחרית ימיו עלה לירושלים ושימש כמורה ההוראה של העדה האשכנזית. רבי שמואל סלאנט כתב עליו: ”כרב גדלו במידות - כך גודלו בתורה, וכרוב בקיאותו בנגלה, כך הייתה בקיאותו בנסתר, היה גדול הדור בתורה כמו במידות, אלא בענוותנותו הגדולה והנפלאה עלה בידו להעלים את גדולתו מבני אדם”. רבי נתן נטע נאטקין כתב עליו: ”הוא היה יחידי בעולם ואין דומה לו בדורותיו... לא יאומן כי יסופר על אדם בשר ודם שהתגבר על כל גשמיותו ועל כל מדותיו עד שהיה כמלאך ממש”.  רבי יעקב ברלין [תק” - תר”ל], אביו של הנצי”ב מוולאוז'ין. היה עשיר ונדבן גדול שעלה מרוסיה לירושלים בשנת תר”י ושימש כגבאי הישיבה ותלמוד תורה ”עץ חיים”.