בידספיריט | רזיאל המלאך – דפוס ראשון.

רזיאל המלאך – דפוס ראשון. אמשטרדם, תס”א. ספר הסגולה הקדום ביותר - ”סגולה מועילה לראות בני בנים... ולהצלחה ולברכה ולכבות אש המערכה... למי שהספר ... גנוז וטמון אצל כספו וזהבו באוצרתו... ובעת צרתו יהיה לו תשועה במהרה וזה יעידו ויגידו כל בני תורה” (נוסח השער) ספר רזיאל המלאך - ”זה ספרא דאדם קדמאה שנתן לו רזיאל המלאך”. על פי המסורת הקבלית המופיעה בזוהר הקדוש [ראה הרחבה] זהו הספר שאותו מסר המלאך רזיאל לאדם הראשון, לאחר שהאדם גורש מגן העדן, בכדי שיוכל לפעול בכוחו נפלאות, גם על פני האדמה. הספר מלא בקמיעות, השבעות מלאכים שיגנו על בעליו, והשבעות שדים ורוחות לבל יזיקוהו. דפוס ראשון. אמשטרדם תס”א [1701]. עותק מפואר עם שוליים רחבים. הספר רזיאל המלאך הינו הספר הראשון הנודע כספר סגולה. הספר מפורסם כספר סגולה ושמירה מעצם החזקתו בבית, רבים חיפשו מקור לסגולה זו, והנה המקור הוא שער הספר במהדורה הראשונה שלפנינו, בו נרשם כך: ”ולכל בית ישראל היא סגולה מועילה לראות בני בנים חכמים ונבונים ולהצלחה ולברכה ולכבות אש המערכה שלא ישלוט בביתו וכל שד ופגע רע לא יגור במגורתו, למי שהספר הקדוש הנכבד והנורא אתו גנוז וטמון אצל כספו וזהבו באוצרתו, ובחליו ובעת צרתו יהיה לו תשועה במהרה וזה יעידו ויגידו כל בני תורה”. סגולה נוספת בדוקה ומנוסה המיוחסת לספר, הינה להניחו מתחת למראשות היולדת כסגולה ללידה קלה. ראה לדוגמה בשו”ת דברי מלכיאל [ווילנא תרנ”א, חלק ה', סימן קס”ו] וז”ל: ”וע”ד שנוהגים לתת ספר רזיאל תחת הכר של יולדת... להגין שתלד כראוי בלי פגע... יזהירום שלא יניחום כנגד הראש”. חתימת בעלים בעמוד השער, ובשילוב של מלים משלבות בציון כותרת העמודים: צבי הירש בן מ' וואלף טעבל [?] סטפנסקי ספרי יסוד 332. מה דף. 23 ס”מ. איורים קבליים רבים. מצב טוב מאוד. מעט כתמי זמן. כריכת עור חדשה מפוארת. בשער שיקום אמנותי בשוליים הלבנים ללא פגיעה בטקסט. .......................................... דברי הזוהר הקדוש אודות הספר רזיאל המלאך [פרשת בראשית, דף נה ע”ב]: ”זה ספר” -- ספר ודאי, והא אוקימנא דכד הוה אדם בגנתא דעדן, נחית ליה קב”ה ספרא על ידא דרזיא”ל מלאכא קדישא, ממנא על רזי עלאין קדישין, וביה גליפין גלופי עלאין וחכמה קדישא, ושבעין ותרין זיני דחכמתא הוו, מתפרשן מניה לשית מאה ושבעין גליפין דרזי עלאי, באמצעיתא דספרא גליפא דחכמתא, למנדע אלף וחמש מאה מפתחן דלא אתמסרן לעלאי קדישי, וכלהו אסתימו ביה בספרא. עד דמטא (ד”א ליה לאדם כיון דמטא), לגבי דאדם, (מניה) הוו מתכנשי מלאכי עלאי למנדע ולמשמע, והוו אמרי (שם נז ו) רומה על השמים אלהי”ם על כל הארץ כבודך, בה שעתא אתרמיז לגביה הדרניא”ל מלאכא קדישא, ואמר ליה אדם אדם הוי גניז יקרא דמארך, דלא אתייהיב רשותא לעלאי למנדע ביקרא דמרך בר אנת, והוה עמיה טמיר וגניז ההוא ספרא, עד דנפק אדם מגנתא דעדן, דהא בקדמיתא הוה מעיין ביה, ומשתמש כל יומא בגינזיא דמריה, ואתגליין ליה רזין עלאין מה דלא ידעו שמשי עלאין. כיון דחטא ועבר על פקודא דמאריה, פרח ההוא ספרא מניה, והוה אדם טפח על רישוי ובכי, ועאל במי גיחון עד קדליה, ומיא עבדין גופיה חלדין חלדין ואשתני זיויה, בשעתא ההיא רמז קב”ה לרפאל, ואתיב ליה ההוא ספרא, וביה הוה משתדל אדם, ואנח ליה לשת בריה, וכן לכל אינון תולדות, עד דמטא לאברהם, וביה הוה ידע לאסתכלא ביקרא דמאריה, והא אתמר. וכן לחנוך אתייהב ליה ספרא, ואסתכל מניה ביקרא עלאה. ובספה”ק כתם פז על הזוהר [למקובל רבי שמעון לביא בעל הפיוט 'בר יוחאי'] כתב על הספר רזיאל המלאך וז”ל: ”כבר כתבתי למעלה, כי הספר הזה היה חתום ורשום בו שם בן ע”ב כי הוא סוד המציאות כלו ופארותיו וענפיו המסתעפים ממנו הם סוד כל הנמצאות, כי הכל תלוי בו כדמיון האילן שנתלים ממנו כל הענפים והפארות והעלים והפירות, ואדם הראשון נשתמש בו ימים רבים לדעת חכמת המציאות, ומסרו לשת בנו ושת עשה ספרים רבים בביאור השם הזה וסדר כל סדרי המרכבה על תכונת השם הזה, ושת מסרו לאנוש ויצא מן הדרך הישרה והטעה את בני האדם בדורו, כי נשתמש בו בדרך חול להיות שליט על בני אדם בחכמתו... ואנוש מסרו למתושלח כי חנוך אביו של מתושלח לא רצה למוסרו לו מפני שהיה מתירא שמא ישתמשו בו בדרך חול, ומתושלח מסרו ללמך, ולמך לנח, ונח לשם בנו ושם קבע עליו מדרשות והוציא תעלומה לאור והחזיר רבים לאמונה ומלך בכל העמים וכל נשיאי האומות היו מביטים אל שולחנו, ושם מסרו לעבר, ועבר מסרו לאברהם, ואברהם מסרו ליצחק, ויצחק ליעקב, ויעקב מסרו לבניו והעיקר ללוי, ולוי מסרו לעמרם, ועמרם מסרו למשה, ומשה לאהרן, ואהרן מסרו לבניו נדב ואביהוא... ונשארה הקבלה לפנחס ופנחס העמיק בו הרבה ומסרו ליהושע ואע”פ שיהושע למד ממשה, מפנחס קבל סוד השם הגדול הזה. ויהושע לכלב. וכלב לעתניאל אחיו והוא נתגבר בו מאד הוא שרמז הכתוב יהושע ט”ו י”ס וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב. ועתניאל מסרו לאהוד. ואהוד לבניו... והם מסרוהו למכיר בן יאיר. ומכיר לעלי. ועלי לשמואל ושמואל העמיק בו עד שנתיחס כמשה וסדר כמה משמרות, ושמואל מסרו לשאול ולא ידע לפעול ונענש ומסרו לדוד, ודוד לכלאב בנו, וכלאב מסרו לשלמה אחיו ובו נתחכם ונכתר מכל אשר לפניו שנאמר מלכים א ה' י”א ויחכם מכל האדם, ושלמה מסרו לבניהו... ויש אומרים ששלמה מסרו לעמוס, ועמוס לישעיה, וישעיה לצפניה, וצפניה לירמיה, וירמיה לברוך, וברוך לעזרא, ועזרא ובית דינו היו חכמים ונבונים והיו במנין ק”ך הם הם אנשי כנסת הגדולה, ועזרא ובית דינו מסרוהו לשמעיה ואבטליון... ושמעיה ואבטליון מסרוהו לשמאי והלל... והלל ושמאי מסרוהו ליונתן בן עוזיאל ולרבי יוחנן בן זכאי, ואלו ירדו לעומקו ומסרוהו לרבי אליעזר הגדול, ורבי אליעזר מסרו לרבי עקיבא, ורבי עקיבא לרבי שמעון בן יוחאי, ומימות רשב”י עמד צפון וחתום זולתי חכמים אחדים שהשיגו בו מעט כגון הגאונים שהעמיקו לדעת סודו כפי חכמת הזמן והדור” עכל”ק . בהקדמת הגר”ח קניבסקי על פירושו לספר רזיאל המלאך (בני ברק,