בידספיריט | B'nai B'rith Messenger. כתב עת

B'nai B'rith Messenger. כתב עת יהודי באנגלית. לוס' אנג'לס, 1932 - כתב העת שלפנינו נדפס בין 1.1.1932 – 15.4.1932. כרך 34-35. גליונות 1-16. ”השליח של בני ברית” [BBM], כתב עת על שם הקהילה המובילה של המאה התשע-עשרה בלוס אנג'לס באותו השם, אשר תיעד את החיים היהודיים בעיר במשך כמעט מאה שנים (1897-1995). מצב טוב. מעט קרעים וכתמים. נתון בתיקיה. העיתון פורסם לראשונה בשם העיתון ”עמנו-אל” ב-10 במרץ 1897. הוא נשא את אותו כינוי של העיתון היהודי בן השנתיים והנפוץ של סן פרנסיסקו, שנקרא על שם בית הכנסת של הרב יעקב וורסנג'ר של אותה עיר רבה של קהילת עמנו-אל בסן פרנסיסקו, מתח ביקורת על חוסר המקוריות של העיתון החדש, ובאפריל, 1898, העיתון של לוס אנג'לס שינה את שמו ל-B'nai B'rith Messenger אחר שמו של המקדש הרפורמי הבולט של העיר שלה, 'בני ברית', הידוע כיום כמקדש שדרות וילשייר. התקווה הייתה שה'שליח של בני ברית' יבוא לחנך וליידע את לוס אנג'לס היהודית, קהילה צומחת שבתחילת המאה ה-20 מנתה למעלה מ-2,000 איש. עם שינוי השם, אדוארדס הציג עיתון גדול יותר והפיץ גליונות לפרסומים יהודיים ברחבי הארץ, ולעיתונים חילוניים בעיר. העיתון שיקף את אמונתו בעיתונות ”מכובדת”. בנוסף לאימוץ הציונות, השליח תמך בעריכה ביהודי מזרח אירופה המתיישבים במקסיקו, ולא בקליפורניה, ולפני 1917 הוא דגל בנייטרליות אמריקאית במלחמת העולם הראשונה, בטענה שמדינות אירופה משני צדי הסכסוך דגלו באנטישמיות. עם התרחבותה של הקהילה היהודית בלוס אנג'לס בשנות העשרים של המאה הקודמת, הפך המסנג'ר, בתחילה דו-חודשי, לשבועון. זה עודד את הלכידות הקהילתית ותיעד את הצמיחה המתמדת של קהילת לוס אנג'לס. דיווח על חדשות מקומיות, לאומיות ובינלאומיות בדרגות דגש שונות, בהתאם לרגישויות של המוציא לאור והעורך הנוכחי שלו, השליח חשוב במיוחד, היסטורית, עבור הדיווחים שלו על פגישות מקומיות, הרצאות, באים ויוצאים של רבנים ו מנהיגי קהילה, ביקורים של אישים בינלאומיים, ועליית המוסדות הקהילתיים היהודיים בעיר. בזמנים שונים כלל העיתון גם עלון ציוני, דיווחי ספורט יהודיים, חדשות מהוליווד ומאמרי מערכת. נושאי עריכה תכופים כללו: חינוך יהודי, תחינות לאחדות יהודית, והצורך של מגיעים חדשים להצטרף לבתי הכנסת. מאמר מערכת חזק אחד גינה יהודים שהפרו את הוראות חוק וולסטד שאכפו את האיסור החוקתי על אלכוהול עורך הדין ג'וזף קאמינס, שהתגורר בלוס אנג'לס ובזמנים שונים החזיק בעיתונים יהודיים בשיקגו, דטרויט, טולדו, סנט לואיס וקנזס סיטי, רכש את שליח בני ברית מידי אדוארדס ב-1929, מיזג אותו עם שלו. עיתון לוס אנג'לס, ה- California Jewish Review. בראש התורן נכתב כעת: השליח של בני ברית, עם ה-California Jewish Review. קאמינס ועורכיו מטביעים את חותמם על העיתון, מצמצמים את מספר העמודים שלו, מציגים חדשות עולמיות נוספות, מספקים עמוד פיננסי מפורט, ומקצרים את הטור של הרב מגנין, מגבילים אותו לנושאים דתיים ומעבירים אותו מראש העיתון ל החלק האחורי ליד מדור העריכה. דפי מידע שציינו את בתי הכנסת, מיקומם, השוטרים והאירועים שלהם חוסלו. נשכרו בעלי טורים נוספים והעיתון נעשה מגוון יותר. קאמינס המשיך לפרסם את המסנג'ר במשך חמישים השנים הבאות. מוביל ומטלטל מקומי, הוא והעיתון שלו הפכו למרכיבים קהילתיים בולטים - לא מעט בגלל שהוא ניהל את העיתון ממשרד עורכי הדין שלו ולקוחותיו כללו אנשים כמו ארול פלין ובטי דיוויס מהוליווד.