בידספיריט | קובץ שאלות ותשובות בכתב יד

קובץ שאלות ותשובות בכתב יד חכמי תורכיה וארץ ישראל בראשית המאה ה 17. עם הערות וחידושים בכתב יד החיד”א? אוטוגראפים חשובים - ספר פסקים נחמדים. כרך שלם בן 164 דף, בכתב יד בו נאספו תשובות מגדולי חכמי שאלוניקי, קושטא, מצרים, ירושלים, צפת ועוד במאה ה 17, חלקם כתובים בעצם כתב יד קדשם של הרבנים המשיבים או חתימתם. מופיעות תשובות שלא נדפסו מעולם. בכתב היד כארבעים תשובות, מתוכם כעשרים תשובות חתומות. זהות כותבי התשובות הלא חתומות – בהם אוטוגראפים, לא נחקר ונבדק ביסודיות – קרוב לוודאי שבדיקה מעמיקה תעלה את זהותם של רבנים חשובים. בסימן האחרון בספר מופיע קונטרס ארוך ומקיף בדיני 'סבלונות' מאת חכם לא מזוהה, שניכר שהיה ת”ח עצום וגדול מאוד בתורה. להלן רשימת גדולי ישראל אשר תשובות מהם נמצאים בכתב היד ומעט פרטים אודותם בקצרה: רבינו חיים יוסף דוד אזולאי (תפ”ד-תקס”ו) איש אלוקים קדוש, גבורתו מי ימלל, נודע בכל תפוצות ישראל בספריו הקדושים ובחיבוריו המאירים. תשובות בכתב היד: חידושים על הרמב”ם הלכות מכירה (בדפים 136,א-136,ב) כנראה חלק מחיבורו על הרמב”ם – פס יד”א. [ראה: בניהו, ספר החיד”א עמ' פה הע' 37 שכתב שההערות בכתב היד שלפננו הם מכתב יד החיד”א]. רבי אברהם בן חנניה [שמ”ה-תכ”ד 1585-1664] מגדולי חכמי דורו, מחכמי ירושלים, צפת וחברון, נולד בתורכיה שמ”ה בערך, תלמיד מהר”ם קלעי בשאלוניקי, ותלמידו המובהק של המהרי”ט בקושטא, עלה ארצה ויצא בשליחות לטובת יושבי צפת ובדרך הילוכו לא הניח קולמוסו וכתב פסקים ותשובות. בעת היותו בבילוגראדו מסר בידי רבי שמחה הכהן קונטרס 'שמות גיטין' מאת רבו המהרי”ט אשר שימש לו לבסיס של ספרו 'ספר שמות' – ראה להלן. תשובת רבי אברהם חנניה אליו שבכתב היד סי' ח נשלחה אליו בעת שהיה בבילוגראדו. חתנו היה הרב הקדוש רבי משה הלוי נזיר אביו רבי יוסף הלוי בעל שו”ת 'מטה יוסף'. נפטר בירושלים בשנת תכ”ד בערך. מחיבוריו: 'בית אברהם' על אבן העזר ומעט שו”ת וחידושים (ירושלים תשמ”ד) ראה שם תולדותיו בהרחבה. תשובות בכתב היד: שמונה תשובות נמצאים בקובץ (סי' א-ו, ז, יא) חלקם בכתב ידו. חלקם בחתימתו עם הוספות ותיקונים בעצם כתי”ק. תשובות ז, יא לא נדפסו ב'בית אברהם' הנזכר. רבי שמחה הכהן אב”ד בלגראד נודע על שם ספרו 'ספר שמות' (ויניציאה תי”ז) מספרי היסוד של שמות גיטין, תלמיד רבי יהודה לירמא וחמיו של רבי יוסף אלמושנינו בעל שו”ת 'עדות ביהוסף', מעט מתשובותיו נדפסו בספרי חכמי דורו. מוצאו משפחתו היה מהונגריה ואף התקבל לרבה של אופן אבל המינוי לא יצא לפועל עיין: י, כהן חכמי הונגריה עמ' 188-190). תשובות בכתב היד: סי' ז. רבי יצחק די בוטון מחכמי צפת וחתום עמם על תקנה משנת שצ”ח בשו”ת 'מטה יוסף' סי 'יא, תשובות ממנו נדפסו בשו”ת 'משפטי צדק' למהר”ש גרמיזאן [היו שני חכמים בשם זה והיו שחשבום לאחד ראה במבוא לשו”ת רבי יהוסף מליריאה עמ' כב). תשובות בכתב היד: סי' ט. רבי ברוך ברזילי מגדלי חכמי צפת בדורו, רבו של רבי משה גלאנטי – הרב המג”ן, השיב תשובות רבות בהלכה המפוזרים בספרי חכמים דורו [שו”ת 'בעי חיי' לבעל כנסת הגדולה, שו”ת 'פני משה', שו”ת 'שער יהושע', שו”ת רבי יהוסף מליריאה, שו”ת 'באר מים חיים' למהר”ש ויטאל, 'חוט המשולש', (דיוואן) 'מגן גבורים' ועוד. רבי חיים אבועלפיה מזכיר חידושים משמו בספריו 'עץ החיים' ו'ישרש יעקב', יצא כשד”ר צפת יחד עם רבי יהונתן גאלנטי אבי הרב המג”ן. תשובות בכתב היד: סי י, לב, לה. רבו בכתב ידו. רבי אברהם מוטאל מגדולי חכמי שאלוניקי , רב מובהק וחסיד גדול וראש ישיבה מק”ק לישבונה ישן, ופסקן גדול. כתב פסקים רבים ודרושים רבים ושיטות רבות על כמה מסכתות. ועוד חבר ספר אחד כולל כל דיני נזירות, וקראו ספר 'תורת נזיר' [נדפס בשאלוניקי תקפ”א]. ועוד חבר קונטריס על ענין שמות אנשים ונשים שנוגע לכתיבת הגט. [ונקרא 'מגן אברהם'] והאריך ימים כמו תשעים שנה ויותר ונפטר בשנת התי”ח ליצירה לבית עולמו הצדק. והוא הרביץ תורה הרבה בישראל והעמיד תלמידים רבים, ומגדולי תלמידיו היה הרב ר' אהרן לפפא (קורא הדורות ושם הגדולים בערכו). תשובות בכתב היד: סי' יב. רבי מרדכי קלעי מגדולי מרביצי התורה בשאלוניקי בדורו אשר נהרו אליו תלמידים מכל קצוי ארץ, חבירו של בעל 'לחם משנה' וחלק מחידושיו נבלעו בספר 'לחם משנה', תשובות רבות ממנו נדפסו בספרי חכמי דורו: שו”ת 'מקור ברוך' לאחיו, שו”ת מהרי”ט, מהרח”ש ועוד.( (קורא הדורות ושם הגדולים בערכו). תשובות בכתב היד: סי' יג. רבי אברהם מונסון מגדולי חכמי מצרים, תלמידו של רבי בצלאל אשכנזי בעל 'שיטה מקובצת', היה גם מקובל גדול, תשובותיו נדפסו בשו”ת מהריט”ץ, מהרש”ך ומהרי”ט, נפטר בקושטא (שם הגדולים בערכו]. תשובות בכתב היד: סי' טו. רבי יוסף גוזלאן לא מצאנו זכרו במקום אחר, שמו חתום בסמוך לסיום התשובה [ייתכן אולי שהיא תשובת רבי אברם בן חנניא]. תשובות בכתב היד: סי' טו (ב). רבי אברהם אמיגו 'שר וגדול בישראל סיני ועוקר הרים' (לשון המני”ח בשו”ת שתי הלחם סי מב) 'גדול דורינו' (בעל גט פשוט בספרו עזרת נשים עמ' עמ' 61) 'עוקר הרים בתלמוד וחסיד' (קורא הדורות) 'והיה חשוב מאוד בעני רבני קושטא והיו שולחים לו כתבים וכותבים לו בכבוד גדול' (שם הגדולים) פסקיו וחידושיו הובאו בספר 'פרי חדש' ובספרי רבי חיים אבועלפיה. חלק מחידושיו נדפסו בשם חידושי מהר”א אמיגו ע”י מכון אהבת שלום. תשובות בכתב היד: סי' טז. הערות בשוליים בעמוד 78 וכן סיום התשובה בכתב יד קדשו וחתימתו. 164 דף. דיו על נייר. 14X21 ס”מ, בראש כתב היד שער שנעשה בתקופה מאוחרת יותר וכן מפתח ענינים לתשובות שבספר, תחילת המפתחות בשער וההמשך בדף ב. מצב בינוני. בחלק מהדפים נקבי עש וכתמי מים, מעט מריחות דיו. הכתב קריא בכל התשובות. כריכה פשוטה.