מכירה פומבית 145 דפוסים קדומים, חסידות, חפצי צדיקים, קמיעות, ספרי סגולה, כתבי יד, מכתבים, חב"ד
Winner'S
יום ראשון, 21.7.24, 18:00
מרכז שטנר 3 קומה א' גבעת שאול ירושלים, ישראל
להשתתפות במכירה החיה והשארת הצעות מוקדמות -  כניסה  /  הרשמה

פריט 2:

תגלית הסטורית: חיבורו האבוד של רבי ישראל נג'ארה

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 

מחיר כולל עמלה ומע"מ: $ 6,404
מחיר פתיחה:
$ 5,000
הערכה :
$10,000 - $15,000
עמלת בית המכירות: 24%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד

תגלית הסטורית: חיבורו האבוד של רבי ישראל נג'ארה


"בעל 'קורא הדורות סבור היה שהספר נכתב ולא נדפס (!) 

לא נשתמר טופס שלם. חוץ מ [6] הדפים הנמצאים ברשותי,  נודעו 
עוד שני דפים שבספריה העירונית בפראנקפורט" (גנזי ישראל - מהלמן)


יקר המציאות! ארבעה דפים מספר 'פצעי אוהב' - חבורו האבוד של המשורר הא-לוהי רבי ישראל נג'ארה, בעל הפיוט לשבת 'י-ה ריבון עלם ועלמיא' המושר בכל תפוצות ישראל. הספר נדפס בקורו ג'ישמי [קושטא], בשנת ה'שנ"ח לערך, ונעלם כליל (פרט לדפים מעטים ששרדו). לפנינו [4] דפים בלתי ידועים עד היום מתוך הספר האבוד, הדפים הינם מתוך ההקדמה, הפסוק הראשון ותחילתו של הספר, וחשיבותם רבה במיוחד.


ספר פצעי אוהב הינו "חיבורו הראשון וחביבו של רבי ישראל נג'ארה" כך מכנה אותו מאיר בניהו (אסופות עמ' 238). אולם הספר נעלם כליל מן העולם ומלבד דפים בודדים ששרדו בכריכות ספרים, לא נותר ממנו ולו עותק אחד. גדולי הביבליוגרפים פרסמו את מאמריהם אודות הספר, ועד כדי כך גדלה התעלומה שחלקם גמרו אומר שהספר מעולם לא נדפס וכאילו משל היה. מה שכמובן אינו נכון, ויעידו על כך הדפים שלפנינו [ועוד כ-8 דפים ששרדו]. להלן לקט מדברי הביבליוגרפים.


ד"ר ישראל מהלמן בספרו גנוזות ספרים (הוצאת בית עקד הספרים הלאומי, ירושלים תשל"ו, עמ' 115) מצטט את דברי אברהם יערי בספרו הדפוס העברי בקושטא: "ס' איוב עם פירוש פצעי אוהב לר' ישראל נג'ארה. קורו ג'ישמי, שנ"ח בערך... 6 דפים בודדים ופגומים (מפרקים א-ו)". ועל כך מוסיף ד"ר מהלמן (שם): "בעל 'קורא הדורות סבור היה שהספר נכתב ולא נדפס. לא נשתמר טופס שלם. חוץ מ [6] הדפים הנמצאים ברשותי, נודעו עוד שני דפים שבספריה העירונית בפראנקפורט". דפים אלו שד"ר מהלמן מדבר עליהם נמצאים כיום בספריה הלאומית, [ב'אוסף נדירים', ומצוין שם שהם נסרקו מ'אוסף מהלמן']. הדפים ההם הינם מאמצע הספר, ואילו הדפים שלפנינו הם כאמור מתחילת הספר [מתוך: ההקדמה, הפסוק הראשון, ועוד] ולכן חשיבותם רבה במיוחד, וביכולתם לשפוך אור על החיבור האבוד של רבי ישראל נג'ארה. 


ב'אסופות - ספר שנה למדעי היהדות' חלק ד' (בעריכת מאיר בניהו, ירושלים תשמ"ז) נכתב אודות הספר: "גם ספר זה ראהו ר' דוד קונפורטי אצל ר' משה נאגארה בעזה וציין שלא נדפס. והנה כבר בשנת 1904 הודיע אהרן פריימן על גילוי שלו: 'בכריכה של ספר איוב עם פירוש שחבר הצעיר יצחק כהן' (קושטא ש"ה), מצא שני דפים שלחיבור פצעי אוהב שנדפסו בקושטא. באוסף מהלמן (עתה בבית הספרים סי' R75A148) מצויים ששה דפים מודפסים מן הספר שהוצאו גם הם מכריכה, הדפוס הוא בלי ספק של דונה ריינה בקורו ג'ישמי, כלומר נדפס בין השנים שנ"ז שנ"ח. וכנראה לא נשלם בדפוס וכל שנדפס אינו אלא על פרקים ראשונים (א'-ו')". 


פרופ' שאול רגב פרסם אף הוא מאמר ארוך וחשוב בנושא (נדפס באסופות, חלק ד', עמ' 320-350): "ר' ישראל נאגארה ידוע בעיקר כמשורר, אבל היתה לו יד גם בהגות ובדרוש. ידוע שחיבר פירוש לספר איוב שקורא לו 'פצעי אוהב', אלא שלא כשיריו שנתפרסמו ונדפסו פעמים הרבה, טרם זכתה הגותו להידפס מלבד קטעים אחדים... לפי קונפורטי הספר פצעי אוהב לא נדפס כלל. גם בן יעקב אומר שלא נדפס. כנגד דעה זו נאמר בבית עקד ספרים שהספר פצעי אוהב נדפס בקורוגישמי שנ"ח. בספריה הלאומית דפים נדפסים מאוסף מהלמן... הם נתגלו בכריכת ספר, מצבם גרוע וכנראה שרק הדפים הראשונים סודרו בדפוס ולא יותר."


על הספר כתב בהקדמה לס' מימי ישראל: "מצאתי און לי להפליא לעשות בביאור ספר איוב... מעץ החיים שרשו ומעץ הדעת רחשו ולחשו. ושמה ישבו כסאות למשפט ההשגחה ולכל דעותיה... רעות הייסורין הבאים על אנשים צדיקים, בדברים המצודקים, מפיקים רצון לכל איש נבוך סבוך בסבכי הספקו'. ". ועל דרכו בפירושו יאמר נאגארה שה' הביאו

"בחדרי הספר הלז לפני ולפנים... והוצאתי משם משפטים ישרים, ותורות אמת, ופשטי פסוקים מתוקים, ומאמרי רז"ל נדרשים, ודרושים נמלצים... יסורו נא אל בית חמדתי... אם מפאת הדת ושרשים נבוכים פצע"י אוה"ב נאמנים". גם בהקדמה לס' שארית ישראל, שנכתבה אחרי שנת ש"ס, ייחל המחבר שספר זה יודפס. רמיזות לספר מצויות בספר הדרושים שלו, מקוה ישראל. (אסופות שם).


המשורר האלוקי רבי ישראל נג'ארה [שט"ו-שפ"ח], מגדולי המשוררים והפייטנים העבריים בכל הזמנים ורבה של העיר עזה. בנו של המקובל רבי משה נג'ארה, מתלמידי האר"י, שהיה ראש הרבנים בדמשק ובעל ספר "לקח טוב". האר"י הקדוש היה אומר שזמירותיו של רבי ישראל נג'ארה חשובות בשמים ('שם הגדולים' להחיד"א, ערך זמירות ישראל). בין פיוטיו המפורסמים: "יַעֲרַת דְּבַשׁ", "יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי", "יָעְלָה בּוֹאִי לְגַנִּי", אך אין ספק שפיוטו "יָה רִבּוֹן עָלַם" (נדפס לראשונה בזמירות ישראל, ונציה, שנ"ט, דף ז'), המושר עד היום בכל תפוצות ישראל מדי שבת בשבתו, הוא זה שהקנה לו את פרסומו הרב לדורות עולם.


[4] דף נייר. 20 ס"מ. 

מצב בינוני-גרוע. כתמים. נקבי עש. פגמים וקרעים. דומה למצב הדפים שבספריה הלאומית.



לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נגישות
menu