בידספיריט | שו”ת מהריב”ל. רבי יוסף ן'

שו”ת מהריב”ל. רבי יוסף ן' לב. חלק שני. קושטא, שכ”א [1561] מהדורה ראשונה. נדיר במיוחד. עותק מיוחס - שאלות ותשובות מאת רבי יוסף אבן לב (מהר”י בן לב – מהריב”ל) חלק שני. קושטא, בדפוס שלמה יעבץ, שכ”א [1561] מהדורה ראשונה. מהדורה ראשונה ונדירה של ספר שו”ת חשוב, שהדפיס המחבר בחייו. בתחילת הספר הקדמה קצרה מהמחבר ובו הוא כותב שהוא מחזיק טובה לגברת גרסייא (גרציה) נשיא, ולחתנה דון יוסף נשיא, שהם החזיקו בכספם את ישיבתו הרמה. נדפס ללא שער. בדפי הספר כמה תיקוני והגהות בכתב יד קדום. חתימות בעלים עתיקות. מקנת כספי .. שמואל... וכן כתב יד: שייך למדרש מנחם ציון, וחותמות בית המדרש מדרש ציון בחורבת ר”י החסיד. כידוע, רבי זונדל מסלנט שימש כגבאי אוצר הספרים בבית המדרש 'מנחם ציון' בחורבת רבי יהודה החסיד בירושלים, והוא כתב על הספרים את הבעלות.  רבי יוסף בן לב – מהריב”ל [ר”ס-ש”מ בערך],   מגדולי הפוסקים בתחילת תקופת האחרונים, וספר התשובות שלו הוא מחשובי ספרי התשובות שנדפסו מחכמי דורו של מרן הבית יוסף. החיד”א כותב שקיבל מאדם גדול בחכמה ויראה שקיבל מזקנים, שבדור הבית יוסף היו שלשה חכמים בשם 'יוסף' שהיו ראויים לחבר את השולחן ערוך: רבי יוסף קארו, רבי יוסף בן לב, ורבי יוסף טאיטאצק (שם הגדולים ערך בית יוסף). ועוד הביא משם הגאון מהר”י אלפאנדרי בתשובת שמהריב”ל ומהרדש”ם ומהרש”ך לגבי דידן, כהרי”ף והרמב”ם והרא”ש בזמנם. הגאון הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט [תקמ”ו-תרכ”ה], אבי והוגה תנועת המוסר ורבו המובהק של רבי ישראל סלאנט'ר. באחרית ימיו עלה לירושלים ושימש כמורה ההוראה של העדה האשכנזית. היה תלמידם של רבי עקיבא איגר, ושל רבי חיים מוולאז'ין ממנו קיבל את תורת הגר”א ואותו החשיב לרבו המובהק. סטפנסקי, ספרי יסוד 293. גנזי ישראל 747. יערי, קושטא 173. עם דף הקולופון (דף קסד) וכל דפי המפתחות אחריו. ב-קעב דף, ללא הדף החלק [קסד]. נדפס בלא שער. 26.5 ס”מ. מצב בינוני. פגמים משוקמים עם פגיעה בטקסט בחמישה דפים ראשונים. כתמי זמן. מעט נקבי עש. סימני פטריה. כריכת עור מפוארת.