בידספיריט | תשובה הלכתית חשובה בעניין 'נישואין

תשובה הלכתית חשובה בעניין 'נישואין אזרחיים' בכתי”ק הגאון רבי דוד צבי האפפמאנן. לא נדפס - מכתב רבני נאה, בעל תוכן חשוב ואקטואלי - תשובה בלתי ידועה בעניין תוקפם ההלכתי של ”נישואי ציווילעהע” [נישואין אזרחיים]. נכתבה כולה [כ-350 מילים] בכתב יד קדשו ובחתימתו של פאר רבני אשכנז הגאון רבי דוד צבי האפפמאנן בעל שו”ת מלמד להועיל. ברלין, תער”ב [1912]. למיטב בדיקתנו האלקטרונית התשובה לא נדפסה בספריו. התשובה ממוענת אל תלמידו של הרד”צ הופמן, רבה של פראג הגאון רבי חיים בראדי. הרב בראדי שאל את רבו הרד”צ האפמאנן האם ניתן להתיר נישואין אזחיים ללא גט? ”בענין נישואי ציווילעהע אי צריכה האשה גט פיטורין כדת משה וישראל” [” ציווילעהע” הוא מה שנקרא כיום 'נישואין אזרחיים' ומכיוון שלנישואין אין תוקף הלכתי אולי אין צורך בגט כריתות בכדי להתירם והדבר יכול לפתור בעיות ממזרות רבות]. שאלה זו העסיקה את גדולי ישראל במשך תקופה ארוכה. את תשובתו הארוכה מבסס הרד”צ האפמאנן על דברי רבו המובהק המהר”ם שיק בעניין, אותו הוא מזכיר מספר פעמים לאורך התשובה. מעניין לראות את דבקותו הכמעט ”חסידית” של הרד”ץ האפמאנן ברבו המהר”ם שיק, שכאשר הוא בא לפסוק את ההלכה בתשובה שלפנינו, העוסקת בעניין מחודש ומקודש במיוחד, הוא מסייג את דבריו, ומכיוון שהשאלה נשאלה לפני רבו המהר”ם שיק רק להלכה ולא למעשה, הוא ירא לפסוק לקולא בדבר שלא הורה בו רבו בפירוש הלכה למעשה.  מעניין מה היא הסיבה שהרד”צ האפמאנן השמיט מספר השו”ת שלו את התשובה הארוכה, החשובה והמנומקת להפליא שלפנינו, בה הוא מצטט את פוסקי הזמן ביניהם שו”ת אהל אברהם סי כ”ג, רבי  שלמה שיק תשובות רשב”ן ועוד. תשובה כה חשובה ואקטואלית שלא דנו בה בדורות קודמים, והחלה רק בתקופתם עם התפתחות המודרניזציה, כך שאין מתאימה ממנה לספר השו”ת שלו? אולם כפי שכותב הרד”צ בתשובתו, שאם נבוא להקל ולפסוק שאין כאן חשש נישואין ואין האישה זקוקה לגט, עלול הדבר לשמש בעלים מעגנים ולגרום למכשלות בשאלות הרות גורל של חשש ממזרות. ואולי לכן העדיף הרד”צ להעלים את התשובה מספרו. הגאון רבי דוד צבי האפפמאנן [הופמן; תר”ד-תרפ”ב], ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 ומראשי אסכולת ”תורה עם דרך ארץ”. הגרד”צ הופמן כיהן כראש בית המדרש לרבנים בברלין. עסק בחקר התלמוד, בהוראה ובפסיקת הלכה, אך נודע בעיקר בזכות ספר השו”ת שלו מלמד להועיל ובפירושיו למקרא, בהם השתמש בכלים מדעיים בכדי להוכיח את אמיתותה של התורה הקדושה. כבר מקטנותו יצא לו שם של עילוי מחונן (פעם התבטא בהקשר לפירוש רש”י מסוים: ”רש”י זה ידעתיו בגיל ארבע”; בזקנתו עוד לימד לעיתים חידושים שחידש והוא בן שבע שנים בלבד). הוא היה תלמידם הקרוב של גדולי הונגריה ואשכנז מכל החוגים והם השיבו לו אהבה ולא זזו מחבבו. הוא קיבל תורה מאת הכתב סופר, רבי עזריאל הילדסהיימר, הגרש”ר הירש ועוד. אך את רבו המרכזי ראה במהר”ם שיק. [1] דף. נייר רשמי. 14X22 ס”מ. בלאנק רשמי. הכל בכתב יד קדשו וחתימת ידו של הרד”צ הופמן.  מצב טוב מאוד. סימני קיפול.