בידספיריט | עטרת חכמים, מהדורה ראשונה. הסכמת

עטרת חכמים, מהדורה ראשונה. הסכמת חתן המחבר ה'דברי חיים' מצאנז - ”רבי בנגלה הוא הברוך טעם ובנסתר הרבי מרופשיץ...  ובשמים שניהם שווים” (הדברי חיים מצאנז) ספר עטרת חכמים - שני ספרים נפתחים. חלק ראשון כולל שאלות ותשובות על ארבעה חלקי ש”ע; חלק שני חדושים בסוגיות הש”ס. מאת הגה”ק רבי ברוך תאומים פרענקיל זצללה”ה בעל ה'ברוך טעם', אב”ד וריש מתיבתא בק”ק לייפניק. יוזעפוף, תרכ”ו 1866. מהדורה ראשונה. לאחר השער מופיעה הסכמת קדשו של חתנו הגדול של המחבר, האדמו”ר רבי חיים הלברשטאם בעל ה'דברי חיים' מצאנז. והיות והספר יצא לאור לאחר פטירת הברוך טעם, היה זה הדברי חיים שקרא את הספר בשמו 'עטרת חכמים' כמובא בהסכמתו ”ולדעתי זה שמו אשר יקראו לחיבור היקר הזה 'עטרת חכמים'”. בהמשך הסכמתו החשובה מספר הדברי חיים מצאנז: ”הרבה תשובות למאוד ראיתי בבית מו”ח זלה”ה אך מעט המה הנותרים כי רובא דרובא נגנבו”.  לא מן המותר לציין את המפורסם, שמרן הדברי חיים, היה זה שערך והכין לדפוס את ספרו הקודם של חמיו - 'ברוך טעם'.  הגה”ק רבי ברוך תאומים-פרנקל [תק”ך-תקפ”ח], אב”ד לייפניק, התפרסם בשם ספרו ברוך טעם. היה מיחידי הסגולה בגאונותו ובחריפותו ומשרי התורה בדורו. מסורת היתה מקובלת במשפחתו כי עשרים וארבעה דורות לפניו ישבו על מדין לדון ולהורות בישראל. (אביו הג”מ יהושע יחזקאל פייבל רבה של אוסטרובצה, בנו של הג”מ יוסף מאוסטרובצה אב”ד בפוזנא ולובלין, בנו של הג”מ אריה ליב מקרעשו, בנו של הג”מ יהושע פייבל מפרמיסלא בעל פנים מסבירות ו”תקע בשופר, בנו של הג”מ יונה מהורודנא ניקלשבורג ומיץ בעל קקיון דיונה, בנו של הג”מ ישעיה מפרג, בנו של הג”מ אהרן משה תאומים מגזע רש”י ולמעלה בקודש). רבותיו היו אביו הגאון, וכמו כן היו בין רבותיו הג”מ ליבר חריף ראב”ד קראקא, הג”מ דוד טעבלי מליסא מח”ס נפש דוד, ויש אומרים גם רבי משולם איגרא מטיסמניץ. בשנת תקס”ב נבחר הברוך טעם לכהן פאר על כס הרבנות של קהילת לייפניק שבמורביה, לאחר שש שנים שישבה ללא רב, אחרי פטירתו של הג”מ בנימין וולף איגר בשנת תקנ”ו. כאן יצא שמו של הברוך טעם לתהלה בכל רחבי המדינה ופה נתפרסם כגדול הדור וזכה להערצה ולכבוד מלכים. קהילות נודעות בישראל הציעו לו את רבנות עירם אבל הוא לא נטש את לייפניק בה ישב עשרים ושש שנה עד לפטירתו. תלמידים רבים יצאו מישיבתו וברבות הימים גדלו והיו למאורות בקהילות ישראל, על תלמידיו נמנה גם הגאון בעל מראה יחזקאל מקרלסבורג. בגיל 13 נשא הגה”ק בעל הדברי חיים מצאנז לאשה את הרבנית רחל פייגא בתו של הברוך טעם (סיפורים חסידיים רבים ישנם אודות התהוות השידוך). לאחר נישואיו ישב הדברי חיים בבית חותנו הגאון וזו היתה תקופת הזוהר שלו. בספר תשובותיו של הדברי חיים מפוזרים במקומות רבים פסקים והוראות שקיבל מחותנו פעמים שהוא מציין תשובה בכתב ממנו ופעמים מסורות בדרכי הפסיקה ששמע ממנו בעל פה בשאלות שונות למשל בוויכוח הגדול בשאלת כשרותם של מצות מכונה. בברוך טעם ראה הדברי חיים את רבו המובהק בנגלה ובאחת מתשובותיו הוא כותב: ”קבלתי ממו”ח ז”ל שהיה גאון עולם ומהגאון בעמ”ח ספר ים התלמוד והם סמכוני להורות ולדון”. בתקופת מגוריו אצל חמיו עלה ונתעלה הדברי חיים בקניני התורה ונתעצמה דמותו לתפקידי הרבנות וההוראה בעתיד. פרטים על תקופת שהותו בלייפניק כותב רבנו בהקדמתו לספר ברוך טעם ובין השיטין משתקפת גם הערצה ללא גבול לחותנו הגדול ”ואני הגבר צעיר בתלמידים מעודי על ברכי התלמידים”. היה אומר על חותנו הגאון שזכה למדרגות נעלות כאלו שאיו הפה יכול לדבר והמוח להשיג ופעם אמר: ”רבי בנגלה הוא הברוך טעם ובנסתר הרבי מרופשיץ ביראת שמים השתווה חותני עם רבי נפתלי ובשמים שניהם שווים”. חתימת בעלים בשער.... [2], סא [צ”ל: סד]; סט. כמו בעותקים נוספים, ללא דף המפתחות בסוף. כ 34 ס”מ. מצב טוב. חתימות וחותמות. כתמי זמן. חיזוק לשולי השער הלבנים. כריכה חדשה.