בידספיריט | תעודה היסטורית בחתימת גדולי ירושלים

תעודה היסטורית בחתימת גדולי ירושלים ובראשם האדר”ת ורבי שמואל סלאנט - הקמת בתי מחסה לעניים בירושלים - מכתב היסטורי יפה ורשמי לגביר רבי אברהם ליכטענשטיין מאמריקה. בחתימת מנהיגי היישוב ראשי ועד הכללי וחברת כנסת ישראל, ובראשם גדולי רבני ירושלים - הגאון רבי אליהו דב רבינוביץ תאומים - האדר”ת [חתי”ק], והגאון רבי שמואל סלנט [חותמת]. ירושלם, תרס”א [1901].  אחת מהפעולות הגדולות והחשובות ביותר של הועד הכללי הייתה ייסוד חברת כנסת ישראל שנוסדה בירושלים בשנת תרנ”א (1891). כאשר מטרתה העיקרית הייתה לבנות בתי מחסה לעניים בין החומות. במכתבם שלפנינו מביעים הרבנים את שמחתם הרבה והכרת תודתם על הרעיון ששמעו מאת רבי דוב אריה הכהן לעווינטהאל [אב”ד פילדלפיה] שעלה בדעתו של רבי אברהם הנ”ל לבנות בתים בהר הקודש ירושלים בהם יחסו עניי עמו. רבני ירושלים מבטיחים לנדיב ששמו יהיה חרוט באותיות זהב על אבני שיש בקיר הבתים ויושבי הבתים יהיו מחוייבים לשמור לעשות לשמו ולזכרו ככל הכתוב בספר התקנות ויהיה שמו לעולם לכבוד ולתהלה לזכרון. על המכתב חתומים כאמור האדר”ת בחתימת יד קדשו, הגאון רבי שמואל סלנט וראשי חברות ועד הכללי וחברת כנסת ישראל לבנין בתי מחסה בירושלים, כולם אנשי שם ידועים מגדולי עסקני הישוב בירושלים, הרבנים: רבי זיסקינד שחור, רבי אלימלך פערלמאן, רבי אריה ליב הכהן, רבי גדליה נחמן בראדער (חותמת בצורת חתימה) ורבי אברהם חיים דוב שקאל. בשנת תרס”א, שנת כתיבת המכתב שלפנינו, כהו עיניו של רבי שמואל סלאנט ל”ע ולבקשתו עלה האדר”ת לירושלים על מנת לשמש כעוזרו וכמחליפו בבוא הזמן של הרב סלאנט. זו גם הסיבה שחתימתו של רבי שמואל סלאנט בוצעה באמצעות חותמתו ולא בכתיבת ידו. אולם בסופו של דבר הרב האדר”ת נפטר עוד בחייו של הרב סלאנט, בשנת תרס”ה (1905), ואילו הרב סלאנט האריך ימים עד גיל 93 ונפטר רק בכ”ט באב תרס”ט. הגאון רבי שמואל סלאנט [תקע”ו-תרס”ט], ”גאון ישראל אשר הארץ האירה מכבודו ונתפרסם בכל העולם בתורתו וחכמתו כחכימא דיהודאי ועוצם גבורתו בהוראה אשר היה יחיד ומיוחד בזה. גם היה מפורסם מאד בקדושתו העצומה” (הגר”ש אוירבך בהסכמתו ל'אדרת שמואל', ירושלים תשע”ד). כיהן כרבה הנערץ של ירושלים במשך כשבעים שנה, ומנהיג כל קהילות האשכנזים בארץ ישראל. בצעירותו למד רבי שמואל בחברותא עם הגאון רבי ישראל מסלנט [אבי תנועת המוסר]. התפרסם כגאון ועילוי כבר מילדותו. בהיותו נער בגיל בר מצוה קיבל מכתב מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב”ד ווילנא בשאלה מסובכת של סידור גט, באותו המכתב ניכר כי כבר מאז סמך רבו על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. בשנת תר”א הוזמן לארץ ישראל לכהן פאר ברבנות ירושלים ובהנהגת עדת הפרושים, והקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, וכן ייסד בה בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית.  הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים - האדר”ת [תר”ה-תרס”ה], אב” ד פוניבז', מיר וירושלים. בגיל ארבע עשרה חיבר עם אחיו-תאומו את החיבור ”שבת אחים” על כללי הש”ס. בגיל 16 העיד על עצמו: ”חזרתי על כל הש”ס במרוצה וזכרוני קלט בעה”י את הכל”. בגיל עשרים ותשע התמנה האדר”ת כרבה של העיר פוניבז' ולאחר מכן גם כרב במיר. בתרס”א נקרא על ידי הרב שמואל סלנט, לשמש כממלא מקומו ברבנות ירושלים. ביוזמת האדר”ת הוקם עירוב בין העיר העתיקה בירושלים לשכונות החדשות מחוץ לחומה, והוא אף מימן מכיסו האישי בסתר את הוצאות הקמת העירוב. הראי”ה קוק כותב עליו: ”אחד מהחזיונות הנפלאים שיש בידם לרומם נפש המסתכל בהם, היו בימינו חיי איש המורם מעם, מו” ח הגאון הצדיק פאר עמנו מרן אליהו דוד ראבינאוויטץ תאומים זצ”ל... תמיד היה משפיע על חוגו רוממות נפש, קדושה ותפארת... היה מלא תורה ויראת ה', מדות קדושות ונשגבות, ומעשים טובים עד להפליא”. [1] דף נייר כפול, 29 ס”מ. נייר משובץ, ואיכותי. כתיבת סופר אמן. על גבי בלאנק של חברת כנסת ישראל. עם כל החותמות הרשמיות של החברות. בחת”יק וחותמות הרבנים ומנהיגי היישוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמי זמן. נקבי עש בודדים.