הירושלמי המזויף: תלמוד ירושלמי לסדר קדשים - הזיוף שהרעיש את עולם התורה

הירושלמי המזויף: תלמוד ירושלמי לסדר קדשים - הזיוף שהרעיש את עולם התורה

"ראה זה חדש !!! יו"ל בפעם הראשונה מכת"י ישן נושן..."

(תעמולה של פרידלנדר אודות הדפסת הירושלמי קדשים שלפנינו)

שני כרכים - ארבע מסכתות מן התלמוד ירושלמי עם פירוש חשק שלמה מאת הזייפן שלמה יהודה אלגאזי המכונה פרידלנדר, ובתוספת הגהות והחידושים מאת מהרש"ם מברז'ן והחוקר הנודע ר' שלמה בובר. סאיני וואראהל, תרס"ו-תרס"ט [1906-1909]. דפוס ראשון של הזיוף הנודע. לפנינו הכרכים המזויפים כולם.

תלמוד ירושלמי על סדר קדשים אבד בתקופת הראשונים ולא הובא מעולם בדפוס, בתחילת המאה העשרים קם שלמה פרידלנדר (שגם אימץ לעצמו זהות בדויה של צאצא למשפחת אלגזי הספרדית) והעתיק ברוב כשרון את כל מאמרי הירושלמי קדשים שהובאו בספרי הראשונים בשילוב מאמרי ירושלמי מסדרים אחרים, ופרסם ברבים כי הוא מצא בכתב יד ישן נושן את הירושלמי האבוד.

מעשה זיוף זה התקבל תחילה אצל רוב הרבנים והחוקרים כדוגמת המהרש"ם שאף כתב הגהות לספר שנתפרסמו בכל חלקיו. מאידך היו חדי עין כבעל ה"כלי חמדה", רבי דב אריה ריטר אב"ד רוטרדם, הרוגוטשובער, ובעל ה'אור שמח', שגילו את הזיוף ופרסמו על כך ברבים. פולמוס הירושלמי ארך מספר שנים בו התפרסמו ספרים לכאן ולכאן, (רוב הפרסומים בעד אמיתות הירושלמי היו מעשי ידיו של פרידלנדר עצמו שפרסמם תחת שמות בדויים שונים). לאחר שהתברר באופן מוחלט כי מדובר בזיוף נגנזו רוב העותקים.

סה"כ נדפסו שני כרכים ובהם מסכתות ארבע מסכתות: זבחים, ערכין, חולין, בכורות. הכרך השני נדפס לפני הכרך הראשון. לכל כרך מבוא ארוך כדי 'להוכיח' את אמיתות הספר. המבוא לכרך השני עוסק בעיקר בהגנה על החיבור כנגד אלו שגילו את הזיוף, ופרסמו זאת ברבים.

חלק ראשון: זבחים, ערכין. תרס"ט [1909]. [8], ק דף, שני שערים. 34.5 ס"מ.

חלק שני: חולין, בכורות. תרס"ו –תרס"ז [1906]. [9], עח; [1], מז דף. שער לכל מסכת. 34.5 ס"מ. חסר השער הראשי.

מצב כללי בינוני. דפים מנותקים, ארבעה דפים כרוכים שלא כסדרם. בחלקם קרעים ובלאי. נקבים עם פגיעת טקסט בכמה עשרות דפים. נייר שביר.