בידספיריט | מהדורה ראשונה של ביאור הגר”א

מהדורה ראשונה של ביאור הגר”א על שולחן ערוך אורח חיים - מגיני ארץ - שולחן ערוך אורח חיים עם פירושים, ועם ביאור הגר”א. שקלוב, תקס”ג [1803]. מהדורה ראשונה של ביאור הגר”א על השולחן ערוך - חיבורו ההלכתי החשוב ביותר של הגר”א. במהדורה זו נדפס לראשונה ביאור הגר”א על שולחן ערוך אורח חיים, מעצם כתב ידו של הגר”א. כפי הנכתב בשער: ”והוא מכתיבת יד עצמו הקדושה ולשונו הזהב ממש”. הספר הובא לדפוס על ידי בני הגר”א, בשיתוף עם תלמידי הגר”א רבי מנחם מנדל משקלוב ורבי ישראל משקלוב, ועם נכד הגר”א רבי יעקב משה מסלונים (בנו של רבי אברהם בן הגר”א). עם הקדמה ארוכה וחשובה מאת בני הגר”א, בה מתוארת גדולת הגר”א מיום לידתו, הנהגותיו הנפלאות ודרך לימודו. וכן נמנו תלמידיו של הגר”א - שבעה תלמידים שנכתב בפרוטרוט על קשריהם עם הגר”א: ”הראשון הוא היה הרב הגאון מוהר”ר חיים נר”ו אב”ד דק”ק וולוז'ין...”, ”והשני הרב הגאון מוהר”ר שלמה ז”ל אב”ד דק”ק וואלקמיר...”, ”והשלישי הרב הגאון החסיד ועניו מ”ו שלמה זלמן זלל”ה, אחיו של הרב הגאון רבי חיים הנ”ל…”, ”והרביעי הרב הגדול המופלג בתורה וביראה המפורסם מו”ה סעדיה נר”ו…”, ”והחמישי הרב המאה”ג המפורסם מ”ו שלמה ז”ל מטלאטשין מגיד דבריו ליעקב בק”ק ווילנא…”, ”והששי הרב הגדול החריף ובקי המפורסם מ”ו צבי הירש נר”ו מסעמיאטין…”, ”והשביעי הרב הגדול החריף בקי המפורסם מו”ה שלמה זצ”ל מק”ק מאהילאב…”. לפי המסורת, סדר התלמידים ברשימה זו הנו על פי סדר חשיבותם וקרבתם אל הגר”א. כמו כן מופיעות הקדמות מאת תלמיד הגר”א רבי מנחם מנדל משקלוב, הקדמת רבי יעקב משה מסלונים ”בן בנו של רבינו הגאון המחבר”, ”הקדמת המסדר וכללי הספר” רבי ישראל משקלוב תלמידו של הגר”א. מעבר לשער נדפסה הקדמת רבי חיים מוולוז'ין, בה הוא מסביר את דרכו של הגר”א בביאורו על השולחן ערוך. ובתוך דבריו: ”ואף כי דבריו קצרים, המה ככוכבים הנראים קטנים וכל העולם עומד תחתיו”. ביאור הגר”א על השולחן ערוך נחשב כעין חתימה כוללת של הפוסקים ונושאי כליהם, המרוכזים בד' חלקי שולחן ערוך, והגר”א הוא חותם תקופה זו, מעצב דמותה וקובע יסודות ההלכה לדורות. בעל ”חזון איש” כותב אודותיו (קובץ אגרות, ח”א סימן ל”ב): ”אנו מתיחסים להגר”א בשורה של משה רבנו ע”ה, עזרא ע”ה, רבינו הקדוש, רב אשי, הרמב”ם, הגר”א שנתגלה תורה על ידו... והוא נחשב כאחד מן הראשונים, ולכן חולק עליהם בכמה מקומות בתוקף עוז, וגם על הרי”ף והרמב”ם הוא חולק ומדרגתו ברוח הקדש, בחסידותו ובגודל תבונתו, וביגיעתו ובבקיאותו, בעיון העמוק בכל התורה המצויה עתה בידינו, אי אפשר כלל לצייר את אפשרותם... כן לא יתכן לתמוה עליו למה יחלוק על השו”ע”. [ראה: מאמר 'השולחן ערוך והגר”א' מאת בצלאל לנדוי, מחניים צ”ז תשכ”ה, עמ' 40-46]. וינוגרד, ספרי הגר”א, מס' 747. סטפנסקי, ספרי יסוד 169. [1], ג, שטז, דף, ללא [2] דפי המפתחות בסוף. 35.5 ס”מ. נייר כחלחל. חלק מהשער נדפס בדיו אדום. מצב טוב. כתמי זמן. שיקום אמנותי לשולי השער, ללא פגיעת טקסט. שיקום אמנותי לפינות שלושת הדפים הראשונים, ללא פגיעת טקסט. שיקום אמנותי לפינת הדף האחרון, עם פגיעת טקסט.