בידספיריט | עותק מיוחס: פירות גנוסר, מבעל

עותק מיוחס: פירות גנוסר, מבעל ה'אור החיים' הקדוש. מהדורה ראשונה בחיי המחבר - ספר פירות גנוסר, במרכז הדף נוסח שולחן ערוך יורה דעה ומסביבו שני ”פירות”: האחד, 'פרי חדש' - הפירוש המפורסם על השולחן ערוך, מאת רבינו חזקיה די סלוה. השני, 'פרי תואר', מאת רבינו חיים בן עטר בעל 'אור החיים' הקדוש [והיות שבחיבורו 'פרי תואר' כלולות השגות רבות על ה'פרי חדש', הדפיס האור החיים את חיבורו בצירוף עם פירוש 'פרי חדש'] . אמשטרדם, תק”ב [1742].  לפנינו המהדורה הראשונה של 'פירות גנוסר' שנדפסה בחיי המחבר רבי חיים בן עטר. חיל ורעדה יאחזון בבואנו למשש את גוויליו העתיקים של ספרו של האור החיים הקדוש, הספר שנדפס בחיים חיותו, בשנה האחרונה לחייו. היו מגדולי ישראל שפחדו ללמוד בספר זה, מכיוון שהאור החיים הקדוש כותב בהקדמתו ל'פרי תואר': ”והיו דברי אלה מול כל קורא שאם לפקח בדברי הוא בא ואצ”ל לקנטרני נגידים אדבר להמיתו בעקישת ולחישת ונשיכת נחש”. ומרוב קדושתו, פחדו, שמא יחלקו עליו תוך כדי הלימוד, ותפגע בהם קפידתו. עותק הרה”ק רבי מאיר אוירבך אב”ד קאליש בעל ה'אמרי בינה' - מגדולי הדור. בדף המגן נרשם שיוך בעלות ארוך המעיד כי הספר שייך ל”הרב המאה”ג הגאון עולם הצדיק האמיתי... מוהר”ר מאיר אויערבאך האבד”ק וריש מתיבתא  דפה ירושלים עיר הקודש...”. כמו כן, בצד הפנימי של הכריכה מופיע רישום בעלות בכתב-יד: ”שייך לי לשמי מאיר אוירבאך האבד”ק קאליש...” (רישום זה אינו בכתב-ידו של רבי מאיר).  בשער מופיע רישום נוסף, ארוך ועתיק בכתיבה מזרחית, תוכנו לא נחקר דיו. כמו כן בדף המגן הקדמי מופיעים סימונים של קווים ונקודות, הנחזים להיות כעין הטלה של 'גורל החול', סוג של חיזוי עתידות שהיה ידוע עוד מתקופת ה'ראשונים'. חתימה נוספת בשער: ”מגן הוא לכל החותם בו, הקטן רפאל דוד טעבלי הלוי...”. חתימות וחותמות נוספות. המחבר רבי חיים בן עטר ”האור החיים הקדוש” [תנ”ו-תק”ג], מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, מקובל ופוסק הלכה. הבעש”ט אמר עליו כי הוא שומע תורה מדי לילה מפי הקדוש ברוך הוא, ולכן ספריו נחשבים בחוגי החסידים לספרי קודש מן המעלה הראשונה, ומיוחסת להם גם השפעה של קדושה וטהרה בנפש הלומד. בעל ה'דברי חיים' מצאנז כותב: ” בעל אור החיים נבג”מ [=נשמתו בגנזי מרומים] בודאי חיבר ספרו ברוח הקודש ... ולכן... המכחיש רוח קדשו... הוא אפיקורס שאינו מאמין...” . בשנתו האחרונה של האור החיים הקדוש, בה נדפס הטופס המקודש שלפנינו, הודיע האור החיים לתלמידיו שהיו לו גילויים על כך שעתידה להתרחש הגאולה באותה השנה, אך נטרפה השעה. על ההארה הגדולה שחווה בכל נדרי האחרון לחייו כותב האור החיים ”ובשעה שפתחתי ההיכל היה בעיני כפתיחת שערי גן עדן, ובכל כך הארה שהייתה בבית הכנסת... יאמנו דברי, שלא ראיתי מימי הארה כאותה שעה”. בעלי הספר הגאון רבי מאיר אויערבאך [תקע”ה-תרל”ח], מגדולי הדור בפולין ובירושלים, כיהן כנשיא כולל פולין, והיה ממנהיגי העדה האשכנזית בירושלים, מחבר הספר ”אמרי בינה” שעל שמו הוא מכונה. בשנת תרי”ט עלה לארץ ישראל, וקבע את מקום מושבו בירושלים. לדבריו רצה ”לפרוק מעלי עבודתי בצורכי ציבור וחשקה נפשי אך לחבק תורתינו הקדושה ולשבוע נפשי בצחצחות אורות התורה ותקעתי אוהלי בקדש לשבת בעיר אשר בחר ה' ללמוד וללמד... הקרבתי על מזבח ציון וירושלים כל מחמדי ... בחרתי לשבת גלמוד בארבע אמות של הלכה בקודש ”. אולם זה לא הועיל לו. כשהרב שמואל סלנט היה צריך לנסוע מארץ ישראל, הוא מינה את הרב אוירבך לעמוד במקומו בראש בבית הדין של הקהילה האשכנזית בירושלים, ולאחר חזרתו של רבי שמואל, השאירו בתפקידו זה. [4], רעג דף. חסר 2 דף בסוף, 32 ס”מ. מצב טוב. מעט קרעים. כתמי זמן. כריכת עור עתיקה נאה, פגומה.