בידספיריט | מכתב ארוך וחשוב מהגאון רבי

מכתב ארוך וחשוב מהגאון רבי שמחה במברגר אב”ד אשפנבורג בן ה'ווירצברגר רב' -  ”היה נזהר אדמ”ו הגאון [מוירצבורג] זצללה”ה שישולם הטבעת קידושין קודם החופה” מכתב ארוך וחשוב, המתפרש על פני שני דפים ומחולק לשני חלקים: אישי ותורני. מאת הגאון רבי שמחה במברגר אב”ד אשפנבורג מגדולי רבני אשכנז, בנו של גדול מנהיגי יהדות אשכנז הגאון רבי יצחק דוב הלוי במברגר 'הרב מווירצבורג'. נשלח (ככל הנראה) אל תלמידו לשעבר הגאון רבי אשר מיכאל (אלתור) כהן, אב”ד באזל. [אשפנבורג בוואריה], תרח”ם לפ”ק [1888]. חלקו הראשון של המכתב עוסק בטובה אישית-רוחנית אותה מבקש אב”ד אשפרונג מאת הנמען, הנוגעת לבנו אהובו הגאון רבי זעקל במברגר (לימים רבה של באד קיסנגען). האם יואיל הנמען להעמיד את בנו רבי זעקל בכור המבחן ולהעניק לו 'היתר הוראה', הנצרך לו לצורך קבלת משרה תורנית בעיר מנהיים וזה יעזור לו אצל 'עמי הארץ” ואנשי השררה. [הגר”ש במברגר מציין שהרב שמעון הורוביץ אב”ד לייפציג הבטיח גם להעניק לבנו היתר הוראה, וטובים השניים אצל האחד לגבי השררה כנ”ל]. מעניין ביותר לראות כי למרות שבינתיים נטרפה השעה והצעת הרבנות במנהיים ירדה מעל הפרק, אולם למרות זאת הגר”ש במברגר שלח את מכתב הבקשה, אלא שהוא הוסיף בשוליו, שלבסוף בנו לא קיבל את המשרה הרצויה בעיר מנהיים, וזאת עקב, ”שהשוחטים שם המה גרועים ופסולים! ואמר להיראים דשם שרק מטעם זה לא יוכל לקבל השירות..”. עד כאן החלק האישי. בחלקו השני של המכתב משיב הגר”ש במברגר מספר תשובות הלכתיות על שאלות שהפנה אליו הנמען הרב מיכאל הכהן, ביניהן גם הלכה בשם אביו ה'ווירצברגר רב' : א. בענין הוספה לבית החיים, מה ההנהגה ואיך עושים זאת? ע”ז מעתיק רבינו משו”ת דברי חיים להגה”ק מצאנז (בח”ב יו”ד סי' קל”ה), ומציין מכתבי הקודש של תלמידי הבעש”ט זצ”ל סדר ההקפות ותענית ועוד. [אך רבינו מעיר שלגבי תענית באותו יום שמקדשין הבית עלמין, אז לא יחמיר ורק יעשה זאת בערב יוכפ”ק שבין כה מתענים]. ב. בענין ט' באב שחל ביום ראשון ולא יכול להשלים תעניתו האם צריך להבדיל, רבינו מסיק שאין צריך להבדיל על הכוס. ג. רבינו מציין חקירת בנו ר' זעקיל על מנהג זקינו ”הרב מווירצבורג” שהיה נוהג להקפיד שישלמו את טבעת הקידושין לפני החופה, לפי”ז מדוע לא מקפידין בענין גט גירושין שהבעל ישלם את דמי המעות לסופר סת”ם לפני שליחת הגט לאשה וכך מעשים שבכל יום. רבינו מדמה זאת למצוות אתרוג ודן בזה בקיצור. הגאון רבי שמחה הלוי במברגר אב”ד אשפנבורג שבבוואריה  [תקצ”ב-תרנ”ח], מגדולי רבני אשכנז. בנו של הגון רבי יצחק דוב 'הרב מווירצבורג'. כיהן כר”מ וכרב אב”ד בקבילות קולמאר-אלזע, פישאך-בוואריה, ובאשפנבורג שבבוואריה שע”ש נתפרסם. מספריו: ”פקודת הלויים”, ”עבודת הלויים”, ”חינוך לנערים” ”שערי שמחה”, ”זכר שמחה” ועוד. רבים מחיבוריו נשארו בכתב יד. נינו הוא הגאון רבי יהושע נויבירט המפורסם בכל תפוצות ישראל בספרו 'שמירת שבת כהלכתו'. [1] דף גיליון מחולק ל-[2] דף. 15X22 ס”מ כל דף. נייר איכותי עם חותמות בלט. כולו [46 שורות] בכת”י וחתימתו.  מצב טוב. סימני קיפול. מעט כתמי זמן. קרע זעיר. שריד בול הדבקה.