בידספיריט | היסטורי ומקודש: מכתב אבל על

היסטורי ומקודש: מכתב אבל על השר מונטיפיורי, בחתי”ק ענקי חברון. תרמ”ה - ”חשך מאור שמשי ורוחי נבהלה, עת משה קדשי לשמי מרום עלה” מכתב תנחומים על פטירת השר משה מונטיפיורי, בחתימת יד קדשם של שני רבני העיר חברון - הספרדי והאשכנזי. המכתב ממוען אל יוסף סבאג, בן אחיו של משה מונטיפיורי ומי שהיה אמון על צוואתו, ואל ד”ר אליעזר הלוי מזכירו של משה מונטיפיורי. חברון, תרמ”ה [1885]. אגרת מליצית נאה מאוד, בכתב יד סופר, בכתיבה קליגרפית המשלבת כתב מזרחי וכתיבה מרובעת. המכתב מוקף בתוך מסגרת אבל שחורה. בחתימת יד קדשם של שני רבני חברון, הגאון והמקובל רבי אליהו סלימאן מני אב”ד חברון, (חתימת יד קדשו וחותמתו), וחתימת יד הגאון החסיד רבי שמעון מנשה חייקין רבה של הקהילה האשכנזית בחברון במשך כשבעים שנה. הגאון המקובל חכם אליהו סלימן מני [תקע”ח – תרנ”ט], מגאוני בבל, אב”ד ורבה של חברון וראש ישיבת המקובלים 'בית אל', גאון בתורת הנסתר, חיבר ספרים רבים רובם בתורת הקבלה מהם: מזכיר שלום, ברכת אליהו ועוד, הרב ידידיה רפאל אבולעפיא – היר”א, אמר עליו ”ארי עלה מבבל”, קשרי לימוד וידידות היו לו עם הרב יוסף חיים בעל ה'בן איש חי'. קבלה היתה לבני משפחת מני, כי ספר ייחוסם מגיע עד לדוד מלך ישראל. שכניהם הגויים שהגיבו בחשד ובכעס למוצאם אלצו את בני המשפחה להסתיר את יחוסם בשם המשפחה ”מני” מ'ן נ'צר י'שי.     למד בבגדד אצל הגאון המפורסם רבי עבדאללה סומך. שנים תלמידיו המפורסמים ביותר היו הבן איש חי ורבי אליהו מני רבה של חברון. כרבו, אף רבי אליהו הזיר את עצמו מכל תענוגי העולם הזה. הוא לא עטה על עצמו גלימה ומצנפת תמיד הוא נהג בפשטות ומאכלו היה כשל העניים לחם צר ומים לחץ. במשך עשרות שנים הוא ניזון מזרעונים וכדומה ומאכלי בשר לא באו אל פיו בסעודת יום חול. נמנע מלישון על גבי כר ומשכבו היתה מחצלת פשוטה. בזמן ההוא היה חכם רבי אליהו, אביו של רבי יוסף חיים, שנחשב כקדוש ומקובל, ממנו למד רבי אליהו סלימן מני את תורת הנסתר.     בבגדד נולדו לר' אליהו מני שלושה בנים סלימאן שלום וברוך. הבן שלום נקרא על שם המקובל רבי שלום שרעבי, בגלל מעשה שהיה. פעם אחת התבטא הרב ר' אליהו מני שהוא כביכול חולק על אחד מפירושיו רבי שלום שרעבי, כשרק כילה את דבריו תקפוהו כאבים והיה מוטל על ערש דווי מפרפר בין החיים והמות. ביום השלישי אורו עיניו, הכאבים חדלו ובבת שחוק על פניו , קרא לאשתו הרבנית ואמר לה: הנה את יולדת בן וקראת את שמו שלום, כי הרב שלום שרעבי נגלה אלי בחלומי והוכיח אותי על שהעזתי לחלוק עליו, וזה היה הגורם למחלתי, ושהוא לא יסלח לי, אלא אם כן נתתי את שמו על הבן העתיד להולד לי, אני הבטחתי לו נאמנה כי אקיים את פקודתו ויסלח לי. וכנים היו דבריו הרבנית ילדה בנה וייקרא בשם שלום על שמו של המקובל שלום שרעבי ז”ל.     בספר רב פעלים ובספר בן איש חי, מביא ר' יוסף חיים הרבה תשובות לשאלות אשר הפנה אל ר' אליהו מני לעיה”ק, כגון בפ' וישלח: ”ושאלתי את ידינו הרה”ג החסיד מהר”א מני על מנהג הנשים בעיה”ק ת”ו”, ובמקום אחר בספרו: ”גם שאלתי לידידנו הרה”ג מהר”א מני נר”ו על מנהג החסידים בעיר תוב”ב אם אומרים מזמור וכו' ”, ובפרשת ויחי ”והבאתי עוד עדות הרה”ג החסיד מהר”א מני במנהג החסידים בבית אל וכו' ”. (ראה: יתד נאמן, מוסף שבת קודש מס' 39, תשע”ט, ”מן נצר ישי”). הגאון החסיד רבי שמעון מנשה חייקין [תקס”ב לערך-תרנ”ג], ראב”ד לעדת האשכנזים בחברון. עלה לארץ הקודש משקלוב, לערך בשנת תק”פ. כאשר אדמו”ר האמצעי הורה לחסידיו שבארץ הקודש להתיישב בחברון היה הוא מהראשונים שעברו מצפת לחברון, ובהמשך נהיה לרב קהילת חב”ד חברון. הוא יסד בית-דין מיוחד לעדת חב”ד שבחברון, והוא עמד בראשו. מאז היו כל עניני העדה נחתכים על פיו. מעת שעלה על כסא הרבנות בחברון הוא חתום ראשון על כל כתבי ראשי העדה.     הצמח צדק העריצו וכבדו מאוד. על פי מסורת בני חברון, כינהו פעם הצמח צדק בשם ”בינוני של התניא”; ובהזדמנות אחרת התבטא אודותיו: ”הוא מופשט מגשמיות”. בכבוד גדול למאד הובל לקבורה, כל תושבי חברון ספרדים ואשכנזים השתתפו בהלוויתו והשתתפו בהספד.     בספר 'ליקוטי בית דוד, מופיע מכתב מאת האדמו”ר רבי דוידל מלעלוב, אודות חשקו לקנות נחלה בחברון. וכותב שם ששמע מאת רבה של חברון רבי שמעון מנשה, ששמע בשם האדמו”ר האמצעי מחב”ד, שמקובל בשם הרידב”ז שכל מי שיש לו נחלה בעיר חברון יהיה ניצל מחיבוט הקבר. (ראה גם: תורת מנחם, התוועדויות תשמ''ה, חלק א, עמ' 684). [1] דף, 22X26 ס”מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמי זמן בשוליים.