בידספיריט | כתב שד”רות בחתימת גדולי רבני

כתב שד”רות בחתימת גדולי רבני טבריה ו'המלאך רפאל' ממקנס. תקע”ה-תקע”ו - כתב שדרות עבור השד”ר ר' יוסף אבן גבאי, בשליחותו אל יהודי צפון אפריקה. כתיבת יד סופר, נאה מאוד, כתיבה מזרחית משולבת בכתיבה מרובעת. בחתימת יד קדשם המצוירת של חכמי וראשי קהילת טבריה. עם הוספה מהשד”ר, ועם קיום השטר (מעבר לדף) בחתימת יד קדשו של רבי רפאל בירדוגו אב”ד מקנס הנודע בכינויו ”המלאך רפאל”. מקנס-מרוקו, תקע”ו-תקע”ה [1815-1816]. כתב השד”רות ניתן לשד”ר ר' יוסף גבאי לצורך שליחותו אל קהילות צפון אפריקה. בשולי הדף נוסף מכתב מהשד”ר עצמו בו הוא ממנה 'שליח לשליחותו' את הח' יהודה ן' שטרית, לקהילות איפראן, תמליו, זאוויא ואזרו. מינוי השליח השני נעשה בעיר מקנס שבמרוקו, בשנת תקע”ו, שנה לאחר המינוי המקורי. בגב המכתב מופיע 'כתב קיום' על השליחות, בחתימת קדשו של אב”ד מקנס רבי רפאל בירדוגו. [אודות שליחות זו ראה: יערי שלוחי ארץ ישראל עמ' 640]. בשולי עמ' [2], נכתב שיר בעד חתן, כנראה בכתב ידו של הח' יהודה ן' שטרית הנ”ל. השיר נושא את אקרוסטיכון שם החתן: ”מרדכי”. בין החותמים על כתב השד”רות נמנים חכמי הקהילה בטבריה: רבי יצחק אבועלפיה, רבי שמואל שושנה, רבי חיים נסים אבועלפיה, רבי חזקיה [שבתי?] אבועלפיה, רבי יהודה נחמד, רבי שלמה אבועלפיה, ורבי אשר אשכנזי - מראשוני החסידים בטבריה בראשותו של רבי מנחם מנדל מויטבסק (חתימתו אף היא מצוירת בסגנון מזרחי). רבי יצחק אבולעפיה - בן רבי ישכר אבולעפיה, בן רבי חיים אבולעפיה מחדש הישוב היהודי בטבריה. היה מגדולי חכמי טבריה וממונה על קהלות צפת וטבריה מטעם השר רבי חיים פרחי, וכך מתארו רבי ישראל משקלוב 'מושל ופקיד שתי העיירות האלו'. נפטר בשנת תקפ”ה ועל מצבתו נחרט 'פה נטמן פאר הזמן, רועה נאמן בישראל גדול שמו'. רבי שמואל שושנה – נולד באיזמיר עלה לטבריה והיה מחכמיה, בשנת תק”ן בשליחות באפריקה, במהלכה הסכים על ספר ”חיי אברהם” לרבי אברהם כלפון. רבי חיים נסים אבועלפיה -  נודע בשם הרב חנ”א. נולד בטבריה ושימש שם ברבנות שנים רבות, ומשנת תרט”ו רבה של ירושלים והראשון לציון עד פטירתו בשנת תרכ”א. רבי יהודה נחמד -  נולד בטבריה בשנת התקכ”א נמנה על גדולי רבני דייני וחכמי טבריה היה מפורסם בתורתו ובחריפותו בתורה יצא כשד”ר למרוקו בשנת תקס”א. בשנת תקס”ג חתם על כתב שדרו”ת לרבי שמואל קושטא. חתימותיו מופיעות על כתבי השדרות ותעודות מטבריה עד לשנת התר”ו הוא חתום גם על פסקי דין שונים מבית דינו בטבריה. לא הניח אחריו בנים נפטר בטבריה בט' באדר ב' בשנת התר”ז ונטמן שם. חתם על אגרת רבני טבריה ”קול רעש גדול” אודות רעידת האדמה-ת”ר. מהמסכימים על ספר 'אמת ליעקב' (ליוורנו, תר”ג) לרבי יעקב שאלתיאל.  (אוצר הרבנים 7031; ארזי הלבנון, גאוני ספרד, עמ' 813). רבי אשר אשכנזי - מראשוני החסידים בטבריה בראשותו של רבי מנחם מנדל מויטבסק, היה שליח טבריה באשכנז יחד עם רבי  אברהם אזולאי בשנים תקנ”א-תקנ”ב. בכ”ז טבת תקנ”ה מבשר רבי אשר אשכנזי במכתבו לרבי יעקב מסמוליין, כי הרה”ק משיפוטיבקה הגיע לא”י יחד עם הרה”ק רבי ישכר בער מזסלב ורבי ישכר בער מזלוטשוב. (יסוה”מ אגרת עד).  רבי רפאל בירדוגו - המכונה 'המלאך רפאל', נולד לאביו רבי מרדכי במקנס שבמרוקו. התייתם בעודו נער ולמד תורה מעוני. התמנה לאב”ד בעיר הולדתו והתקבל בכל קהילות המערב כפוסק הדור. ”מאור הגולה. מופלא שבסנהדרין. הגאון הגדול. מעוז ומגדול, נר מערבי מוהה”ר המלאך רפאל בירדוגו” (מתוך שער ספרו ”מי מנוחות”). הרב תיקן תקנות רבות וחיבר ספרים רבים, שחלקם טרם הודפסו. ראה מלכי רבנן, יוסף בן יצחק בן נאים, עמ' קו ע”ב - קז. [1] דף, 21X28 ס”מ. נכתב משני צידיו.  מצב בינוני-טוב. כתמי זמן ורטיבות, עם טשטוש של כמה שורות, בחלק הנספח לכתב השדרות. קרעים ומספר נקבים משוקמים בנייר דבק, כמעט ללא פגיעת טקסט.