בידספיריט | פריט היסטורי-חסידי קדוש: הזמנת ה'חקל

פריט היסטורי-חסידי קדוש: הזמנת ה'חקל יצחק' מספינקא לחתונת נכדו ממלא מקומו - ”סיעתא דשמיא ועזרה, יהיה לכל החבורה - פרנסה טובה וברכות, הנשפעות מאדון המערכות” הזמנה חסידית היסטורית, קדושה ונדירה. מאת פועל הישועות הנודע הרה”ק רבי יצחק אייזיק מספינקא - מגדולי אדמו”רי הדורות, הנודע על שם ספרו כבעל ה'חקל יצחק'. ההזמנה לרגל חתונת נכדו ממלא מקומו הרה”ק רבי יעקב יוסף ווייס לימים האדמו”ר מספינקא, אותו גידל החקל יצחק כבן לאחר פטירת אמו. סעליש, תרצ”ז [1937]. נציין, שבין כותבי העתים לא ברור מתי התקיימה בדיוק החתונה, לפנינו ההזמנה המקורית עם התאריך המדויק. מלבד חשיבותו הסגולית של כרטיס ההזמנה העמוס בברכות חשובות ונדירות מאת בעל המופת ה'חקל יצחק' מספינקא, עליהם נרחיב בהמשך. האיגרת שלפנינו היא בעלת חשיבות היסטורית-חסידית יוצאת דופן - הזמנתו של ה'חקל יצחק' לחתונת נכדו היחיד ששרד מרוב בניו ונכדיו שעלו על המוקד בגיא ההריגה באושוויץ כשבראשם ה'חקל יצחק'. החתן דנן, אוד מוצל מאש, חוטר מגזע ישי, שרד וקומם מחדש את חסידות ספינקא. מפעים ביותר שלציון פרט השנה בחר החקל יצחק ברוח קדשו את המילים: ” חיים וברכה וישועה” [=תרצ”ז], ואכן רק נכדו זה נשאר כאמור בחיים והמשיך את שושלת הקודש ! החקל יצחק מספינקא שנודע בברכותיו שאינן חוזרות ריקם, מברך בכרטיס ההזמנה שלפנינו ברכות נשגבות ב'עידנא דחדוותא' - זמן המסוגל לישועות: ”והשם הטוב יעזור, חסידיו מצרות לשמור, סיעתא דשמיא ועזרה, יהיה לכל החבורה, פרנסה טובה וברכות, הנשפעות מאדון המערכות... ותקותי חזקה בצור ישועתי ית”ש שבזכות אבותינו ורבותינו הקדושים והטהורים יושפע משמחתינו זאת רב ברכות וישועות לכלל ישראל... הק' יצחק אייזיק”. שולח ההזמנה הרה”ק רבי יצחק אייזיק ווייס בעל ה'חקל יצחק' [תרל”ה - תש”ד], האדמו”ר השני של חסידות ספינקא. נולד לאביו האמרי יוסף, מייסד חסידות ספינקא. אביו קרא לו על שם רבו המובהק ר' יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב. הוא התפרסם מגיל צעיר בכשרונותיו ובהתמדתו בתורה בנגלה ובנסתר ובתפילותיו הנלהבות. מגיל צעיר החליף שאלות ותשובות עם גדולי הדור ובהם המהרש”ם, ר' יצחק אלחנן ספקטור מקובנא ור' אברהם פאלאג'י, מרא דאתרא של איזמיר.     בתחילת נשיאותו נחשבה חסידות ספינקא לשנייה בגודלה בחבל מרמורש, אחרי חסידות ויז'ניץ ובימיו הפכה חסידות ספינקא לאחת משלוש החצרות הגדולות בהונגריה יחד עם מונקאטש וסאטמר-סיגט. היו לו אלפי חסידים במרמורש, בטרנסילבניה ובכל רחבי הארץ. בשנת תר”ץ העביר את משכנו ואת הישיבה לעיר סעליש. הוא גידל את נכדו ממלא מקומו הרה”ק רבי יעקב יוסף שהיה יתום מאם.     סופר החסידות אהרן סורסקי בספרו 'שושלת ספינקא' (בני ברק תש”נ, עמ': תיז-תנט), מתאר מופתים פלאיים שחולל ה'חקל יצחק', שנודע בדורו במופתיו ובברכותיו שאינן חוזרות ריקם. לאורך שלושה פרקים העוסקים במיוחד במופתיו: 'פלאי פלאות', 'ותגזור אומר ויקם לך' ו'ככל היוצא מפיו' - מתוארים מופתים מסמרי שיער, בענייני עגונות, פרנסה מעל לטבע, שידוכים ועוד, אך בעיקר בענייני זרע של קיימא, בהם ידעו שרוח הקודש מפורשת מדברת מתוך פיו.     באסרו חג פסח תש”ד כונסו יהודי סעליש והסביבה בגטו, בו ישבו כעשרת אלפים נפש. האדמו”ר סירב להפצרות של חסידיו לנסות לברוח, למרות שנשלחו אליו אשרות כניסה לבריטניה ולארץ ישראל. הוא, משפחתו ובני קהילתו גורשו להשמדה באושוויץ בא' בסיוון, שם נספה האדמו”ר בי”ג לחודש, הי”ד. כתב היד של ספרו חלק יצחק ניצל בנס, ונכדו האדמו”ר - החתן דנן - הוציא את הספר לאור. החתן דנן הרה”ק רבי יעקב יוסף ווייס [תרע”ו-תשמ”ח], מקומם חסידות ספינקא בדור שלאחר השואה. נכדו של בעל החקל יצחק. שימש כר”מ בישיבתו של סבו בסעליש. היה חתנו של רבי אלתר מנחם מנדל מבורשה וכיהן גם כרב הצעיר בעיר. אשתו ושלושת ילדיו נרצחו בשואה. אחרי השואה התחתן בשנית עם הרבנית פערל בת דודו רבי אברהם אביש הורביץ מקרולי, והחל לכהן כאדמו”ר מבורשה. בהמלצת רבי חיים מאיר הגר האדמו”ר מוויז'ניץ, החל לכהן כאדמו”ר מספינקא. התגורר בארצות הברית ובישראל לסירוגין. בשנת תשכ”ט הקים את ישיבת ספינקא בבני ברק, והיה מחשובי האדמו”רים, דברי תורתו בספר שיח יעקב יוסף. המחותן הרה”ק רבי אלטר מנחם מענדיל הגר [תרנ”ז-תש”ד], בן האדמו”ר רבי פנחס הגר מבורשא. [בזיווגו הראשון חתן ה”אהבת ישראל” מויזניץ]. בשנת תרפ”ד אב”ד בורשא (מרמורש) אצל אביו האדמו”ר. בשנת תש”א הוכתר לאדמו”ר על מקום אביו. נהרג בשואה, הי”ד. חתנו הוא האדמו”ר מספינקא רבי יעקב יוסף ווייס. [1] דף נייר, 23 ס”מ. בגב ההזמנה רישום ארוך בענייני דרוש, לא נבדק מי הוא הכותב. מצב טוב. סימני קיפול. נקב בודד וקרעים זעירים, ללא פגיעה או חיסרון בטקסט.