בידספיריט | צרור כתבי-יד חסידיים מהגרי”ד גוטרמן

צרור כתבי-יד חסידיים מהגרי”ד גוטרמן מגדולי חסידי פולין. שנות, ה'תר”ם - צרור [4] מכתבי-הדרכה חסידיים אותנטיים, המתפרסים על פני כ-[14] עמ' כתובים, מאת החסיד הנודע רבי ישראל דוד גוטרמן, מחשובי החסידים בפולין - מטרופולין החסידות, וממקורביו הגדולים של האדמו”ר הראשון מפוריסוב בן היהודי הקדוש מפשיסחא. גארוולין, שנות התרל”ט-תרמ”ג [1879-1883]. לפנינו חומר היסטורי-חסידי חשוב ונדיר שנותן טעימה מעבודת ה' הנשגבה של החסידים לפני מאה וחמישים שנה ופרקים חשובים בדרכי החסידות המופיעים במכתבים. זאת לצד פרטים היסטוריוגרפים חשובים על גדולי החסידות בדורו, שהכותב היה עימם בקשרי ידידות עמוקים ובקשרי משפחה.  הרקע לכתיבת המכתבים: הגה”ח רבי יהושע אלעזר גוטרמן, בנו של כותב המכתבים שלפנינו, עלה בבחרותו מפולין לארץ ישראל. בארץ ישראל הוא בא בברית הנישואין עם בתו של הגה”ח רבי אברהם אליעזר מינצברג אב”ד יוזעפאף, (חתנו של הרה”ק רבי יצחק דוד מלעלוב, בנו של הרה”ק רבי משה מלעלוב נכדו של היהודי הקדוש). באותן השנים של המאה ה-19 לא הייתה הנסיעה מפולין לארץ ישראל דבר נפוץ ועלייה ארצה הייתה כרוכה לעיתים קרובות בפרידה מבני המשפחה שלא על מנת להיפגש שוב. במכתביו שלפנינו שולח הגה”ח רבי ישראל דוד, שהיה חסיד בוער ברמ”ח איבריו ושס”ה גידיו, כפי שניכר מכל שורה במכתביו המיוחדים שלפנינו, הדרכת אב לבנו - הדרכה חסידית אותנטית בו הוא מורה לבנו כיצד לנהוג בדרכי החסידות כמנהג אבותיהם. הגה”ח רבי ישראל דוד מחשיב מאוד את דברי החסידות ועבודת ה' שהוא כותב במכתבים ומצווה לבנו לקרוא במכתבים ולחזור על קריאתם מדי פעם. ואכן ניכר מן המכתבים שקראו ולמדו בהם. להלן דוגמיות מתוך המכתבים: * מכתב 1: גארוולין [תרל”ט?]. [1] דף נייר, כתוב משני צידיו. 33X21 ס”מ. חציו הראשון של העמוד הראשון מכיל מכתב מכתב רבי ישראל דוד אל מחותנו רבי אברהם אליעזר ורעייתו, חתום פעמיים. חלקו השני של העמוד הראשון וחציו הראשון של העמוד השני מכיל מכתב מאת רבי ישראל דוד אל בנו. בחציו השני של העמוד השני מופיע מכתב מאת האמא מרת שרה אל בנה.      בראש המכתב מופיע תיעוד היסטורי ממקור ראשון על בית אדמו”רי פוריסוב, ואיזכורים לשושלת לעלוב. כידוע ישנו קשר משפחתי בין שושלת פוריסוב לשושלת לעלוב. האדמו”ר רבי יהושע אשר המוזכר הוא דודו של רבי משה מלעלוב. ”ובהגיע לי מכתוב מבני שהוא חתנו שי' בעת נסיעתי לפאריסאוו, אזי לקחתי עמי שמה, והראתיו לבני ולחתני כ”ק אדומו”ר שליט”א, וספרתי ודברתי עם כ”ק... לטובה. והרב ר' מאיר שלום נ”י וגיסו האברך המופלג משה חיים נ”י כתבו במכתב ידם הטהורה פ”ש [פרישת שלום] הלוטה פה. אך הרבנית הצדיקת שתחי' אמרה שאין לה שעת הכושר לכתוב בעצמה, אך שאני יפרוס בשלום כולכם בעדה. והנערות אמרו כולם בפה אחד ”מיר בענגין זייר נאך יוכבד לעבין”... ודרשו נא את שלום ידידי וידיד נפשי וחמדת לבבי... (כאן באה שורה תארים ארוכה), מו”ה בנימין יהודא ליב [ברנשטיין] חתן הרב הצדיק ר' י”ד [יצחק דוד מלעלוב] שליט”א... וגם [ להזכירנו?] לפני הצדיקים ה”ה הרב הצדיק כ”ק מו”ה ר' יצחק דוד שליט”א, ולפני אחיו הצעיר הרב הצדיק מו”ה אליעזר מנחם שליט”א שיתפללו עלינו בכלל כל ישראל לטובה בכל מקומ[ו]ת הקדושים...” במכתבה של האמא היא כותבת בין דבריה: ”גם בעט אייך צו גריסן הצדקת המיוחסת הרבנית מרת מאטיל תחי' אשת הרב הצדיק מו”ה אליעזר מנחם שליט”א”. =================== * מכתב 2:  גארוולין תרמ”א. [1] דף נייר כפול, ארבעה עמודים כתובים. 33.5X21 ס”מ. שלושת העמודים הראשונים מכילים מכתב מאת האבא רבי ישראל דוד, חתום פעמיים. בסיום העמוד השלישי מופיעה תוספת קצרה ביידיש מאת האבא אל כלתו אשת ר' יהושע אלעזר, חתומה פעם נוספת. העמוד הרביעי מכיל בחציו הראשון מכתב ביידיש מאת רבי ישראל דוד אל מחותנו רבי אברהם אליעזר מינצברג אב”ד יוזעפאף ורעייתו. חציו השני מכיל מכתב ביידיש מאת האמא מרת שרה אל בנה ר' יהושע אלעזר. בשולי העמוד הרביעי מופיעה תוספת קצרה, ככל הנראה בכתב ידו של רבי ישראל דוד, המכילה פרטים היסטוריים אודות נישואי משפחות האדמו”רים: ”וגם ידידינו ר' מאיר מ”ץ מפה פורס בשלום כולכם הטוב... וגם להודיע שכבוד אדוננו ורבינו ממאגלניצע שליט”א נשא בשבוע העברה את בת הר”ב יצחק שלמה מזעליחאוו... וגם מברך לכולכם כו”ח טובה”. האדמו”ר רבי יצחק שלמה מזליחוב המוזכר, הוא בנו של האדמו”ר רבי יחיאל מיכל מזוויהל. בנו האדמו”ר רבי אליקים משה בריעה מזליחוב הוא חתנו של האדמו”ר רבי יהושע אשר מפוריסוב.  ==================== * מכתב 3: גארוולין, תרמ”ב. [1] דף נייר כפול, ארבעה עמודים כתובים. גודל הדף הראשון: 33.5X21 ס”מ. הדף השני חתוך באמצעיתו (במקור): 17X21 ס”מ בקירוב. שני העמודים הראשונים מכילים מכתב חתום האבא רבי ישראל דוד. העמוד השלישי מכיל מכתב קצר ביידיש מאת האבא רבי ישראל דוד, אל כלתו אשת בנו יהושע אלעזר הנ”ל. בעמוד הרביעי מכתב קצר ביידיש מאת האמא מרת שרה, מזכירה נשים נוספות. על קטע זה מופיעה הוספה קצרה מאת ר' אלעזר גוטרמן הנ”ל. ”ומה שכתבת שקראת כמה פעמים המכתבי', לא די לך בקריא' לבד אלא לכתבם על לבך ושיהי' לך למשמרת בין עיניך בשכבך ובקומיך...” ”ודע שבאתי ביום הו”ר [הושענא רבה] בבוקר לקודש פנימה, והזכרתי אתכם בפרט לפני כ”ק אדומו”ר שליט”א כולם לטובה שתוושעו בכל ענינים...” ”ובקשתי שטוחה לפני הדרת מעלתך שלא תשליך בקשתי ורצוני אחרי גיוך, אך תראה מי בוראך ומה הויתך ומה תכליתך, ואז בוודאי תשקוד על דלתי ושערי תורה... וגם זאת לך לדעת כי כל ההתחל[ו]ת קשות, אבל ההרגל נעשה טבע שני...” ”וגם זאת שמע והבין ממשה שהשבתי לאדון אחד מהמשכילים, אשר זה זמן לא כביר פגשתי בדרך לזה האדון ושאל אותי ג' קושיות, והראה לי פנים יפות - שאדע שלא לצער כוונתו ולא להכעיס...” בסיום העמוד השני מזכיר בין דבריו את הרב מו”ה ר' מאיר שלום” - ככל הנראה כוונתו לאדמו”ר הקדוש רבי מאיר שלום רבינוביץ מקאלושין,