בידספיריט | תגלית מרעישה: חיבורו האבוד של
תגלית מרעישה: חיבורו האבוד של הגאון רבי שמחה לוצאטו גדול רבני ונציה. שנות ה-ש' - ”דרוש שעשיתי בשבת שלח לך, ביום שבאו כ-מאה נפשות מן האנוסים אשר בפורטוגל בשנת השע”ט” (מתוך דרשה המופיעה לפנינו) כתב יד בפורמט גדול - עשרות דרשות על פרשיות התורה, מאת הגאון האדיר רבי שמחה לוצאטו מגדולי גאוני ופוסקי דורו, ”שר הצבא המצביא, המוציא והמביא, ראש וזקן ונשוא פנים, מנהיר פני חכמים, מדברנא דאומתיה, דמחדדן שמעתתיה, כרכי דכולא ביה... מומחה מופלא ובקי, רב ונקי, ה”ה הנשר הגדול, ר”מ אב”ד, מרנא ורבנא כבוד רבינו שמחה לוצאטו...”, כפי שכינהו מרן הרמ”ז רבי משה זכות. [ונציה, שנות הש”ע-ש”פ 1610-1620]. אוטוגרף שלא נדפס מעולם. הדרשות נישאו לעיתים לכבוד אירועים מיוחדים - ביאת קבוצת אנוסים מפורטוגל, עליה לתורה של רבי מנשה בן ישראל (כפי הנראה בשבת שקודם נישואיו), התחלפות הפרנסים, חתונות לידות ופטירות של בני הקהילה, וכדו'. כפי הנראה מרבית הדרשות נכתבו בשנות הש”ע והש”פ, קטעים בודדים מאוחרים יותר. על דרשות רבות רשם המחבר ”דרשתי שנית בשנת...” ואף פעם שלישית ורביעית. השנה המוקדמת ביותר המוזכרת בכרך היא שנת שע”ו, והמאוחרת היא שנת תי”ד. כתב יד זה לא נדפס מעולם, ועל עצם קיומו ידעו יחידי סגולה בלבד. עד לימינו לא נדפס מעולם שום חיבור תורני מאת רבי שמחה, מלבד תשובות בודדות המפוזרות בספרי חכמי דורו, וכן חיבור הגנה על היהודים שנתפרסם מאוד. באנציקלופדיה לתולדות חכמי ישראל (חלק ד' עד' 1358) כותב בערכו של רבי שמחה: ”הניח אחריו בכתב יד קובץ דרשות”. פרופסור משה אביגדור שולוואס כותב כי ”אין לנו ידיעות האם ר' שמחה לוצאטו, כאחדים מראשי הישיבה הכללית, היה דורש באחד מבתי הכנסת, אף על פי שמצויות עדויות שהיה נוהג לדרוש ברבים, ואף הצטיין כדרשן. אכן גופי דרשותיו לא הגיעו לידינו”. (בצבת הדורות, ניו-יורק תש”ך עמ' 40. ראה גם הערה). בצידה הפנימי של הכריכה מופיע רישום בכתב יד איטלקי ”תצ”ב יו”ד מנחם, מוהר”ר דוד אופנהיים, אב”ד דק”ק פראגה”. כפי הנראה כתב יד זה מקורו בספרייתו של הגאון רד”א אב”ד פראג, אשר היה לאספן הספרים העבריים הגדול והחשוב בעולם. בסיומי דרשות רבות מוזכרים אישים או אירועים שונים שלכבודם נישאה הדרשה. ”דרוש שעשיתי בפרשת ויצא בנישואי כמ”ר אפרים עם מרת אסתר די פונסיקה בשנת השע”ח. [דרשתי] אותו שנית בשנת השפ”ו בנישואי... משה דניאל די פונסיקה עם מרת רחל משיח...”. ”דרוש שדרשתי בפרשת ויגש, נישואי החתנים כ”ר יעקב די סילוה וכ”ר יהודא שניאו[ר] בשנת השע”ח. ודרשתי אותו שנית בשנת השפ”ו... שלישית בשת הת”ב... רביעית בשנת הת”ז”. ”דרוש שדרשתי בשבת בא אל פרעה בשנת השע”ח... ביום מילת בן שמיני שהיה לכה”ר אברהם פונסיקה...”. ”[דרוש שדרשתי] בשנת השפ”ו ביום שורת בן כמ”ר משה קרדוזו ובן כמ”ר...”. ”דרוש שעשיתי בשנת השע”ח בפרשת ויקרא, בנשואי הגביר כמ”ר אליעזר ישורון עם זוגתו מרת יעל... יצ”ו”. ”דרוש שדרשתי בשבת הגדול שנת השע”ט כשיצאו מהיות פרנסים הגבירים משה די [קצ...], טוביה ישראל, דוד ציליון, יהושע די לונה ודוד קו[ריאל?]. ונכנסו אברהם ספינוסה ואברהם מיסורדו וא[...] קוריאל ואליעזר ישורון ואברהם פירר. ודרשתי אוו שנית בשנת השפ”ו בשבת הגדול, כשיצאו מפרנסותם הגבירים אברהם ספינוסה, יוסף נחמיאש טוריס, יוסף [...] משה מונטלטו, ויוסף די לה קוסטה. ונכנסו יעקב בילמונטי, יצחק ישראל מינדיס, דוד קוריאל, יוסף די לה קוסטה ואברהם פורר. ובו ביום היתה שורת כ”ר יעקב... בנישואיו עם זוגתו מרת ספרינצה פיר[...] מב”ת”. ”אמרתי אותו שנית בק”ק של בית ישראל בשורת תאומים שנולדו לכמ”ר [יצחק?] ישראל מינדיס בפרשת שמיני על שנת השפ”ג”. ”דרוש שעשיתי בפרשת במדבר בשת השע”ח בנישואי כמ”ר יעקב ישראל עם זוגתו הצנועה מרת רבקה ספינוסה די...”. ”דרוש שעשיתי בפרשת בהעלותך בשנת הש”ף בשבת שנולד בן לכמ”ר דוד קוריאל רוסדו”. ”דרוש שעשיתי בשבת שלח לך, ביום שבאו כ-מאה נפשות מן האנוסים אשר בפורטוגל בשנת השע”ט”. ”דרשתי אותו שנית בנוה שלום ביום שורת כמ”ר מנשה בן ישראל וכמ”ר יונה... אברבנאל בשנת השפ”ג”. ”שורה” זו כוונתה לחתנים שהיו עולים לתורה בשבת קודם חתונתם כמנהג ישראל או לפרנסי הקהל. באותה השנה נישא מנשה הצעיר, אשר כיהן כבר כרבה של קהילת 'נוה שלום', למרת רחל אברבנאל (ראה: תשעים שרים ליצחק אלפסי, עמ' 348). ”הספד שעשיתי על פטירת האשה הצנועה והנכבדת מרת חוה די סילוה, בפרשת פינחס השע”ו”. ”דרוש לשמחת תורה בשנת ש”פ שהיה חתן תורה כמ”ר יעקב די סילוה. ודרשתי אותו שנית על שנת השפ”ח כשהיה חתן תורה כ”ר מתתיה...” רבי שמחה לוצאטו [שמ”ב-תכ”ג] , ראש רבני ונציה ומגדולי רבני איטליה. מקובל ונערץ על בני דורו. כבר בגיל 24 נתמנה לאחד משבעת הרבנים של קהילת ונציה, אשר הייתה אז מרכז תורני חשוב מאוד. שימש בתחילה כדיין בונציה, ולאחר פטירת רבי יהודה אריה ממודינא עלה לכהן כ-”ריש מתא וריש מתיבתא”. כ-[130] עמודים כתובים, מתוך [73] דפים. גובה ממוצע - 32-33 ס”מ. מספר דפים קטנים יותר (דף אחד קטן מאוד). מצב משתנה. חלק מהדפים במצב טוב, חלקם במצב בינוני-גרוע. בדפים רבים ישנם קרעים בשולי הנייר, עם פגיעה בטקסט. כתמים רבים, בחלקם כתמים קשים. דהיית דיו במספר מקומות. כל הדפים עברו שיקום מקצועי והשלמת נייר. כריכה עתיקה (לא מקורית) עם נייר שיש, עם נקבי עש רבים משוקמים. לספר מצורף דף עליו רשם החוקר הנודע ישעיהו זנה (באיטלקית): ”שמחה לוצאטו (1580-1663), ונציה”.