בידספיריט | קדוש ונורא: ספרי הש”ך של

קדוש ונורא: ספרי הש”ך של רבי חיים צאנזר מבראד עם הגהות בעצם כי”ק - עשרות הגהות בכתי”ק בנו - כרך המכיל את צמד ספרי הש”ך: נקודות הכסף - השגות על הט”ז; תקפו כהן - חיבור יסודי בדיני ספקיות בממונות, כללי 'קים לי' ודיני תיקו. שני הספרים הובאו לדפוס על ידי בן המחבר - רבי משה כ”ץ, בתוספת הערות. פרנקפורט דאודר, [תל”ז 1677]. מהדורות ראשונות ונדירות. העותקים האישיים של הגאון והמקובל האלוקי רבי חיים צאנזר, ראש חכמי הקלויז בבראדי, ושל בנו הגה”ק רבי שמואל אהרן ממאציוב, שהותירו עליו את חתימת יד קדשם והגהות בכתב יד קדשם, חלקן לא נדפסו מעולם. בראש הכרך, בשער ספר נקודות הכסף מתנוססת חתימת איש אלוקים קדוש: ”הק' חיים בהרב מו”ה מנחם נחום נ”י” - היא חתימת יד-קדשו של הגה”ק רבי חיים צאנזר. זוהי חתימה משנות צעירותו, בה מוזכר עדיין אביו בברכת החיים (ע”פ לוח א”י, אביו רבי מנחם נחום נפטר בשנת תק”ט). בתקופות מאוחרות יותר היה נוהג לחתום ”הק' חיים מצאנז”.  בשער ספר תקפו כהן מופיעה חתימת יד קדשו של בנו, הגה”ק רבי שמואל אהרן אב”ד מאציוב (גיסו של רבי משה מברדיטשוב חמיו של רבי ישראל מרוז'ין): ”הק' שמואל בהרב הגאון מוהר”ר”. לאורך שני הספרים מופיעות למעלה ממאה הגהות חשובות, לפחות חלקן בעצם כתב יד קדשו של רבי חיים צאנזר. חלק קטן מההגהות פורסמו לפני כשלושים שנה בקבצים התורניים 'צפונות' ו'זכור לאברהם' וכה כותב שם הרב בצלאל ויכלדר: ”בגנזי הרב יצחק בן ציון וואלף שליט”א נמצא דפו”ר של ספר 'נקודות הכסף' לבעל הש”ך ובנו רבי משה - כרוך עם ספר 'תקפו כהן', שנדפסו שניהם בפפד”א בשנת תל”ז. בשער נקודות הכסף מתנוססת חתימת 'הק' חיים בהרב מוה' מנחם נחום ז”ל' בשער הספר השני (תקפו כהן) נמצאת חתימתו 'הק' שמואל כהרב הגאון מהר”'ר'. בספר נקודות הכסף נמצאות הגהות רבות, מבדיקת והשוואת כת”י נראה שרק חמש הערות כתבם רבי חיים צאנזר. (הערות אלו פורסמו בצפונות יד טבת תשנב עמ' כג), שאר הערות כתבם כנראה רבי שמואל בנו. תודתנו נתונה להנ”ל על רשות הפרסום” עכ”ל. להלן פירוט ההגהות שלפנינו: בספר נקודות הכסף מופיעות שמונה הגהות בכתב יד זעיר ופניני.  בקובץ 'צפונות' (תשנ”ב, חלק י”ד, עמ' כג-כד), שכתב היד היה למראה עיניהם של העורכים, זיהו חמש הגהות לפחות, שלדעתם נכתבו בידי הגר”ח . ההגהות שזוהו על ידם מופיעות בדף [ב/2] - שתי הגהות קצרות; דף ג/1 - הגהה ארוכה ותיקון; דף יט/2 - הגהה קצרה. חמש הגהות אלו מכילות מעל ל-[100] תיבות.   בספר נקודות הכסף מופיעות כ-[25] הגהות נוספות בכתב יד (מלבד חמשת ההגהות שנדפסו ב'צפונות'). הגהות אלו נדפסו בקובץ 'זכור לאברהם' (תשנ”ג עמ' קעז-קפד) תחת זיהוי משוער של כתיבת הגה”ק רבי שמואל אהרן ממאציוב, ולאחר מכן הוכנסו למהדורות הטור החשובות של מכון ירושלים (”מהדורת פרידמן”). בספר תקפו כהן מופיעות כ-[75] הגהות. חלקן ככל הנראה בכתב ידו של הגה”ק רבי שמואל אהרן ממאציוב.  למיטב בדיקתנו ההגהות שבספר תקפו כהן לא נדפסו מעולם! כה מרגש להחזיק בידיים ספר בו הגה אחד מגדולי האדירים שקמו בעם ישראל, בעל מופת נורא ופוקד עקרות, אשר אור שבעת הימים הבעש”ט העריצו והעריכו עד למאוד, עד שהתבטא אודותיו כי הוא ניצוץ מנשמת רבי יוחנן בן זכאי! ואף שלח את תלמידיו להתברך אצלו, ועל פי המסורת נולדו מברכתו האחים הקדושים הרבי ר' שמעלקי מניקלשבורג ורבי פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה. מן העניין לציין שאחת מהגהותיו שלפנינו עוסקת אף היא בנושא זה בעניין סוטה שנמצאה כשרה (ובזכות כך היא זוכה כידוע להריון, גם אם היתה עקרה), כותב רבי חיים צאנזר בעצם כתי”ק: ”כדי שתנקה ע”י זה ותשתרי לבעלה ע”י כך”. איש האלוקים רבי חיים צאנזר [ת”פ-תקמ”ג], גאון, מקובל אלוקי ובעל מופת. עמד בראש הקלויז הנודע בברודי, עוד משנת תק”ה, בתקופה בה למדו ב”קלויז” רבי גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש”ט) וה”נודע ביהודה”. עסק הרבה בלימוד תורת הקבלה, ובתפילות עם כוונות וייחודים, והרבה בסיגופים ותעניות. את כתבי האר”י למד בחברותא עם ידידו בעל ה”נודע ביהודה”. התכתבות הלכתית ביניהם נדפסה בשו”ת ”נודע ביהודה”, בביטויי חיבה והערצה הדדיים.     למרות התנגדותו לחסידות, הוא נחשב בעיני אבות החסידות לדמות פלאית וייחודית של אדם קדוש ובעל מופת, ובהיסטוריוגרפיה החסידית מופיעות אודותיו התבטאויות שלא נשמעו כמותם, מפיהם של אור שבעת הימים הבעש”ט זיע”א, וגדולי תלמידיו. הבעש”ט שהעריצו מאד, קיבל באהבה את התנגדותו, והרבה לדבר במעלתו. שאמר שהוא מתכוון לשם שמים. בספר ”שבחי הבעש”ט” (מהדורת רובינשטיין, עמ' 304) מובא כי הבעש”ט אמר עליו שהוא ניצוץ מנשמתו של התנא רבן יוחנן בן זכאי ובית מדרשו מכוון כנגד שער התפילה בשמים. הבעש”ט גם אמר עליו שהוא שקרן באמרו ”אשמנו בגדנו” בעוד שלא חטא מימיו. המגיד ממעזריטש אמר, שרבי חיים צאנזר אף היה דומה בצורתו לרבן יוחנן בן זכאי.     מסורת חסידית מספרת שרבי חיים שלח את רבי משה אוסטרר, בעל ”ערוגת הבושם”, מגדולי הקלויז בברודי, לתהות על קנקנו של הבעש”ט. כשנפרד רבי משה מהבעש”ט, ביקש ממנו הבעש”ט, שבבואו לרבי חיים, שיספר לו את כל הדברים התמוהים שראה אצלו, כדי שימלא רבי חיים את פיו שחוק, היות ורבי חיים מעולם לא מילא פיו שחוק, כי הוא משורש נשמתו של רבן יוחנן בן זכאי, שאמר שאסור לאדם למלא פיו שחוק בעולם הזה, ”ומי שיעשה לו נחת רוח שישחוק, יקנה לו עולם הבא” (שמן הטוב, פיוטרקוב תרס”ה). במקור אחר מסופר כי הבעש”ט שלח אליו את תלמידיו הקדושים שיספרו לו מעשיות ומופתים ממנו כדי שישחק, ואמר: ”שכל הפמליא של מעלה שמחין כשהוא שמח וטוב לב” (גדולת רבינו ישראל בעל שם טוב, שאמלויא תש”א).     הרה”ק רבי יעקב יוסף מפולנאה, בעל ה”תולדות יעקב יוסף”, מביא בספריו הקדושים בכמה מקומות מדברי תורתו של רבי חיים צאנזר. ראה למשל בספרו ”כתונת פסים” (פרשת תזריע) הכותב: ”וכן שמעתי בשם מחותני הרב החסיד מוהר”ר חיים צאנזיר”. רבי צבי,