בידספיריט | מכתב 'גוראי' נדיר ועמוס בברכות

מכתב 'גוראי' נדיר ועמוס בברכות בכתי”ק ה'בית ישראל' מגור, אודות הימים הנוראים בגור - ”ויזמן השי”ת שידוכים הגונים לנכדיך ולנכדותיך ונתבשר אך טוב” מכתב היסטורי-גוראי נדיר בארכו, בעל תוכן חשוב ועמוס בברכות לנחת מהצאצאים, לזיווגים הגונים, לבריאות ולרפואה שלמה, לגמר חתימה טובה ועוד. כולו בעצם כתב יד קדשו ובחתימתו של קדוש ישראל האדמו”ר רבי ישראל אלתר מגור - מגדולי אדמו”רי הדורות. ירושלים, יום א' צום גדליה [ד' תשרי תשי”ח 1957]. המכתב נשלח אל ידיד נפשו של הרבי, הגאון החסיד רבי אברהם בנימין זילברברג ”הרב מפיטסבורג”. בדרך כלל אגרותיו של ה'בית ישראל' כתובות בקיצור נמרץ - ”שארף”, לפנינו מכתב נדיר בארכו [19 שורות] ונדיר בתוכנו ובברכות קדשו של הבית ישראל. בחלקו הראשון של המכתב מתאר הבית ישראל לחסידו וידיד נפשו את תפילות ראש השנה בבית המדרש הגדול בגור. כידוע, בימים הנוראים מתקבצים חסידי גור מכל העולם אל בית מדרשו של הרבי, ולאור הריבוי הטבעי הגדול בלעה”ר, מדי תקופה הופך בית המדרש הגדול לצר מהכיל את ה'עולם' ונדרשים להרחיבו ולחדשו. במכתב שלפנינו, שנכתב כאמור בשנת תשי”ח, מתאר הבית ישראל (כבר אז!) את אחת מההרחבות של הבימ”ד. מרגש לקרוא את תיאורו הנדיר של הבית ישראל אודות התפילות בימים הנוראים. תיאור שיכל להיכתב על ידי הרבי הקדוש (שהיה כידוע מופרש ומובדל מהמון העם) לאנשים בודדים בלבד - ידידיו הקרובים של הרבי: ”בראש השנה התפללנו תפלת מוסף בקומה התחתונה מביהמ”ד והיה מקום מרווח לתפילה ונדמה כי העולם היו שבעי רצון מזה ובטח יעזור ה' ויגמר בקרוב”. חלקו השני של המכתב חשוב לא פחות והוא עמוס בברכות עצומות בעצם כתב יד קדשו של צדיק הדורות. ברכות לכל תחומי החיים, עם דגש מיוחד על שידוכים ורפואות: ”ויעזור השי”ת ברב נחת מהם ומכל יוצ”ח שיחי', ויזמן השי”ת שידוכים הגונים לנכדיך ולנכדותיך לשמחת הוריהם ולשמחתך, ונתבשר אך טוב, והשי”ת ישלח רפו”ש לב”ב תחי'. ידידך הדוש”ת... גמר חתימה טובה בסשצ”ג לך ולכל ביתך, המצפה לישועת ה' ברו”ג, ישראל” לאחר מכן שב וכופל הרבי את ברכותיו גם עבור שאר בני  המשפחה. האדמו”ר רבי ישראל אלטר [תרנ”ה-תשל”ז], מגדולי האדמו”רים בדורו, מראשי 'מועצת גדולי התורה' וממנהיגי היהדות החרדית לאחר השואה. בנו וממשיך דרכו של אביו האדמו”ר רבי אברהם מרדכי אלטר בעל ה'אמרי אמת'.     הרבי נודע בקדושתו הרבה ובהנהגתו החריפה והפקחית, בעניני הכלל ובעניני הפרט. מופתים רבים התגלגלו תחת שולחנו ונהרו אליו המוני בית ישראל מכל גווני היהדות. לאחר פטירתו נדפסו מאמריו על התורה בסדרת הספרים 'בית ישראל'. הגאון החסיד רבי אברהם בנימין זילברברג [תרנ”ב-תשכ”ג] ”הרב מפיסטבורג”.   רב ואב”ד בטולישקוב בפולין, מו”ץ בוורשה, ולאחר מכן רב ואב”ד בפיטסבורג, פנסילבניה. חיבר ספר שו”ת רבים בהלכה ובפלפול.     היה מגדולי חסידיו של ה”בית ישראל”. וכה הוא כותב אודותיו בספרו: ”לקבל על עצמינו להיות דבוק בדביקות גמורה באהבה עזה לצדיק הדור ה”ה כ”ק אדמו”ר הגה”ק מוהר”י מרן שליט”א מגור” (זכרון אברהם, עמ' פב). [1] אגרת דואר אויר, 30 ס”מ. מצב טוב מאוד. סימני קיפול.